ב-7 באפריל 2011, בשעה 18:20, השתנה מאזן האימה במזרח התיכון לנצח. בקשר המבצעי נשמעה המילה "אלפא", שבישרה על היירוט המוצלח הראשון של רקטה מעל שמי אשקלון. היום, 15 שנים לאחר מכן, חברת רפאל מציינת את יום ההולדת לאחת המערכות המשפיעות והמוכחות ביותר בעולם, שהפכה מאז להרבה יותר ממערכת נשק – היא הפכה לסמל לחוסן הישראלי.
מעל 10,000 יירוטים ו-90% הצלחה
מאז אותו יירוט ראשון, רשמה כיפת ברזל היסטוריה מבצעית חסרת תקדים עם למעלה מעשרת אלפים יירוטים ושיעורי הצלחה קבועים של מעל ל-90%. המערכת, שפותחה בזמן שיא הנדסי של שנתיים וחצי בלבד, ליוותה את ישראל בכל המערכות המרכזיות: מ"צוק איתן" ו"שומר החומות", דרך מלחמת "חרבות ברזל" ועד למבצעים האחרונים "עם כלביא" ו"שאגת הארי".
עוד באתר:
אבולוציה טכנולוגית: מטילים ועד כטב"מים
היכולות של כיפת ברזל מודל 2026 רחוקות שנות אור מאלו של המערכת המקורית. היום מדובר במערכת רב-משימתית המסוגלת להתמודד בו־זמנית עם מטחים צפופים של רקטות, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים), ביום ובלילה ובכל תנאי מזג אוויר. "היכולות שיש לה היום עולות עשרות מונים על אלו שהיו לה עם מסירתה", מדגיש מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן.
ממשפחת ה-C-Dome ועד המארינס
ההצלחה המבצעית הולידה דורות המשך וביקוש עולמי:
C-Dome: הגרסה הימית המותקנת על ספינות ה"סער 6", שהוכיחה את עצמה מבצעית לראשונה באפריל 2024.
התעניינות בינלאומית: חיל הנחתים האמריקני (המארינס) בחר במערכת לחיזוק הגנתו האווירית.
שיתוף פעולה: המערכת היא פרי פיתוח של רפאל בשילוב מנהלת "חומה" במפא"ת וחיל האוויר.
יותר מטכנולוגיה: סמל תרבותי
ב-15 שנותיה, חלחלה "כיפת ברזל" עמוק לתוך השפה והתרבות הישראלית. היא מופיעה בסדרות טלוויזיה, בשירים ובסרטים, והמושג עצמו הפך למטאפורה שגורה לכל הגנה עוצמתית. יו"ר רפאל, פרופ' יובל שטייניץ, מסכם: "היא השם הגנרי למערכות הגנה אווירית בעולם. מדובר בעליונות מדעית ששינתה את פני המערכה והצילה חיים של עשרות אלפי ישראלים".
גם היום, בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", כיפת ברזל ממשיכה לעמוד על המשמר כנדבך המרכזי בהגנה הרב-שכבתית של ישראל – עדות חיה למוח הישראלי שלא מפסיק לחדש.
