דברים נוקבים של מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל שבים ועולים לכותרות, על רקע תקופה רוויית מתחים, חששות ואי־ודאות בציבור בצל מלחמת שאגת הארי שסופה לא נראה באופק ומסתמן כי ביממה הקרובה היא אף תתעצם עם תום האולטימטום שהציב הנשיא טראמפ.
בספרו "ארחות יושר" עוסק מרן זצ"ל בתופעת הפחדים המוגזמים, ומסביר כי חרדות מתמשכות מפני מחלות, מלחמות או סכנות שונות אינן רק מכבידות על הנפש – אלא גם פוגעות בגוף.
מרן מתאר כי יש אנשים שכל חייהם מלאים חששות, עד כדי כך שהם נמנעים מנסיעות או מהיציאה מביתם. לדבריו, מקור התופעה נעוץ בחולשת האמונה. בציטוט מדבריו כתב: "יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורעניות… וזו הנהגה מאד לא טובה". הוא מדגיש כי הדאגות עצמן מזיקות ועלולות לגרום למחלות.
>>> כל הכתבות והעדכונים ב'אמס' על מלחמת 'שאגת הארי'
עוד באתר:
בהמשך דבריו מסביר מרן כי אמונה שלמה בהשגחה העליונה מבטלת את הצורך בפחדים מיותרים. אם נגזר על אדם דבר-מה – אין כוח בעולם שימנע זאת; ואם לא נגזר – אין סיבה לחשוש. האדם, כך כתב, נמצא בכל רגע "ביד ה'", בין בזמן מלחמה ובין בזמן שלום.
עם זאת, מרן מבהיר כי יש מקום להשתדלות טבעית וזהירה, כפי שאמרו חז"ל: "דבר בעיר – כנס רגליך; רעב בעיר – פזר רגליך". אך ההשתדלות אינה הצדקה לחרדות, אלא פעולה נכונה לצד שלוות נפש.
בסיום דבריו מזכיר מרן את שבחם של חז"ל לאנשים השמחים תמיד ומשמחים אחרים שהם בני העולם הבא (תענית כב.), ומדגיש כי שמחה ואמונה הן יסודות שמובילים את האדם לדרגה רוחנית גבוהה ולחיים בריאים ושלווים יותר.
להלן הדברים של הגר"ח קניבסקי זצוק"ל בספרו 'ארחות יושר' (ערך פחד ודאגה) בזה"ל: יש אנשים שמפחדים תמיד ומתייראים מכל מיני פורעניות, כגון ממחלות וממלחמות ומאנשים רעים וכו', והם כל ימיהם בפחדים ורעדות ודאגות מכל מיני דברים שמא יהיה כך ושמא כך, ויש שמרוב פחדים מתייראים לנסוע למקום אחר ויש שמתייראים לצאת מביתם, וזו הנהגה מאד לא טובה. כמו שנאמר בברכות (ס.) 'ההוא תלמידא דהוה אזיל בתריה דר' ישמעאל בר' יוסי בשוקא דציון, חזייה דקא מפחיד, אמר ליה חטאה את דכתיב (ישעיה לג יד) פחדו בציון חטאים, א"ל והכתיב (משלי כח יד) אשרי אדם מפחד תמיד שמא תשתבח ממנו שמתוך כך הוא מחזיר לשנותם תמיד וכו' (והיינו שאין לו לאדם לדאוג מכלום חוץ מדברי תורה). וגם הדאגות מזיק לגוף וגורם לכל מיני מחלות ר"ל, כמ"ש (סנהדרין ק: ) לא תיעול דויא דאגה בלבך דגברי גבורין קטן דויא ( – אל תכניס דאגה לליבך, כי הדאגה הרבה אנשים גיבורים). וכל זה בא ממיעוט אמונה, שאם היה מאמין באמונה שלמה שהכל בא מהקב"ה, ואין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזין עליו מלמעלה, א"כ מה לו לפחד, אם ח"ו נגזר עליו אין חכמה ואין תבונה לנגד ה', ואם לא נגזר אין לו מה להתיירא. ואנחנו תמיד בכל רגע ביד ה', בין בזמן מלחמה ובין בזמן שלום והרבה דרכים למקום, ואין לפחד רק מהקב"ה, ולפחד שמא יעבור על א' מהעברות ח"ו או לא יקיים המצוות, וחוץ מזה אין לפחד כלום. ואע"ג דמצינו זהירות כמ"ש (ב"ק ס:) דבר בעיר כנס רגליך רעב בעיר פזר רגליך, זה מדין השתדלות בכל דבר מה שאפשר אבל הפחדים והדאגות אין מקום וכו'. ושבחו חז"ל (תענית כב.) לאנשים ששמחים תמיד ומשמחים אחרים ואמרו שהם בני עוה"ב. עכ"ל.