ערב שביעי של פסח השנה אינו רק רגע נוסף בלוח השנה, אלא מועד הלכתי משמעותי שבו חלה מצוות ביעור מעשרות. על פי ההלכה, זהו הזמן שבו יש לוודא שכל התרומות והמעשרות הופרשו כראוי, ושאין ברשות האדם תוצרת חקלאית או מעשרות שטרם ניתנו לייעודם.
מקור המצווה בפסוק: "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁית שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר, וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ וְשָׂבֵעוּ". מצווה זו חוזרת פעמיים בכל מחזור שמיטה – בסיום השנים השלישית והשישית – ונוהגת גם בימינו, בהתאם להלכות הקיימות לאחר חורבן הבית.
השנה, תשפ"ו, היא השנה הרביעית למחזור השמיטה, ולכן הביעור מתבצע כעת – לאחר סיום מחזור מעשר עני. המשמעות היא שכל מי שברשותו פירות או יבולים שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות, או שיש בידו מעשרות שלא הועברו לכהן, ללוי או לעני, חייב להסדיר זאת באופן מיידי.
עוד באתר:
כך תעשו זאת:
