מה ההבדל בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף?
פעם שאל מאן דהוא את רבי ברוך בער: מדוע בברכות השחר אנו מברכים "שלא עשני גוי" ולא "שעשני יהודי"?
ענה לו רבי ברוך בער בחדות: הקדוש ברוך הוא אכן לא עשה אותך גוי, אך כדי להיות יהודי – על האדם לעשות זאת בעצמו.
עוד באתר:
ההבחנה הזו בין מה שניתן לנו מלמעלה לבין מה שעלינו ליצור בעצמנו, היא העומק המבדיל בין יציאת מצרים לקריעת ים סוף.
יציאת מצרים היא נס, קריעת ים סוף היא נס שמגיעה מכח בחירה:
ביציאת מצרים, הקדוש ברוך הוא הוציא את עם ישראל מעבדות לחירות ושחרר אותם מעול מצרים הפיזי. אולם, בשלב זה עם ישראל עדיין לא "כבש" את מצרים בחזרה; הוא טרם גבר על ה"מצריות" ועל טומאת מצרים שחלחלה עמוק לתוך הנפש היהודית במהלך השנים.
אבל בקריעת ים סוף עם ישראל כבש את מצרים ואת טומאת מצרים על ידי מסירות הנפש בקפיצה לתוך המים מעשה שנעשה על ידי עם ישראל.
לכן בליל פסח מצווה לספר ביציאת מצרים כי פסח הוא מלשון פה – סח ואנחנו משוחחים על החירות שזכינו, אבל בשביעי של פסח הוא לא ענין של סיפור וחירות אלא מעשה של נצחון לכבוש את מצרים את היצרים ואת התאוות.
ביטוי החירות בעבודת המידות:
יש שני סוגי התגברות על היצר והתאווה: א. התגברות רגעית, ב. לשלוט בכח התאווה והתשוקה שהתשוקה תהיה רק לדברים רוחניים.
ההתגברות הרגעית היא יציאת מצרים, והקנין בנפש הוא קריעת ים סוף.
מסיבה זו יציאת מצרים מוזכרת בכל מצווה שיש בה צורך בהתגברות על היצר כדוגמת שמירת המחשבה והעיניים ובאיבוד ממון כדוגמת משקלות וממונות.
יציאת מצרים וקריעת ים סוף נעשים יותר משמעותים משנה לשנה בהתגברות וקניני הנפש כלשון רבינו הרמח"ל ב'ענין ליל הסדר':
"והנה ענין זה במצרים היתה התחלה לבד לשיצאו ישראל מהם אך סוף הכל צריך שיהיה שישלטו ישראל עליהם ויכבשום לגמרי, וזה יהיה לעתיד לבא"
ממשיך הרמח"ל וממשיל זאת: "אמנם הנה זה כמי שקוצב עץ אחד שמכה בו הכאה אחר הכאה עד שקוצב אותו לגמרי וכן עושים אנו בכל שנה ושנה מתעוררים בכח הא' שהאיר ובתיקון שנתקן אז ומתחזקים להמשיך הדבר לפנים עד שיגמר"
ולסיום : לכל יהודי יש תאוות שהוא מתגבר עליהם וכל התגברות היא יציאת מצרים, אבל לכבוש מידה ולקנות קנין בנפש של עקירת מידה זהו כבר מסירות נפש של קריעת ים סוף.
בכל שנה אנו מכים עוד מכה בגרזן על קליפת היצר, עוברים מהתגברות רגעית לקניין פנימי, עד שנגיע אל החירות השלמה: זו שלא רק ניתנה לנו במתנה, אלא זו שכבשנו בעצמנו."
