פרשת שמיני מפגישה אותנו עם רגע שיא רוחני שהופך לטרגדיה: מותם של נדב ואביהו, בני אהרון, ביום חנוכת המשכן. הרב מרדכי מלכא מסביר בשיעורו כי למרות שחז"ל מביאים סיבות שונות למותם, הסיבה המרכזית המובאת בגמרא היא שהם "הורו הלכה בפני משה רבן". הרב מדגיש כי למרות שהם פסקו הלכה נכונה וצודקת, הם נאנשו בחומרה כי עשו זאת ללא רשות רבם. "קיום התורה זה המסורת ההמשך שמקבלים מהרב", מסביר הרב מלכא. "אם אתה מתחיל לשבור את המסורת וכל אחד יתחיל לבנות במה לעצמו, אז יהיה חורבן".
הרב מלכא מציין כי בדורנו קיימת נטייה מסוכנת לזלזל בגדולי ישראל תחת האמתלה שהם אינם בדרגת הדורות הקודמים. "היום מקובל שאנשים מרשים לעצמם לדבר על גדולי ישראל ולפגוע בכבודם רחמנא ליצלן, וזה חורבן אסון שאין לו אח ורע", מזהיר הרב. הוא מזכיר את דברי הרמב"ם שקבע כי "לא חרבה ירושלים אלא על שביזו בתלמיד החכמים", ומבהיר כי כבודו של תלמיד חכם בדורו חשוב כבודם של משה ואהרון בזמנם. הזלזול ברבנים אינו רק פגיעה אישית, אלא ניתוק מהשורשים המזינים את העם היהודי לאורך אלפי שנים.
כדי להמחיש את חשיבות העניין בחינוך הילדים, סיפר הרב מלכא סיפור מדהים על הרב אלחנן וסרמן. באחד החורפים, כשהגיע הרב לבקר גביר גדול שתמך בישיבה, הוא ביקש להיכנס דרך המטבח כדי לא ללכלך בבוץ את השטיח הלבן והיקר בסלון. הגביר סירב בתוקף ודרש מהרב להיכנס מהדלת הראשית ולדרוך על השטיח. "אתה לא תכנס מהמטבח! אתה רוצה להיכנס אליי? תיכנס דרך הסלון ותדרוך עם הנעליים שלך עם הבוץ על השטיח", אמר הגביר. הוא הסביר לרב הנדהם כי הוא רוצה שילדיו יבינו ש"כבוד התורה שווה שמלכלך את השטיח" ושכבוד הרב חשוב יותר מכל רכוש חומרי.
עוד באתר:
הרב מלכא מזהיר כי הדיבור בבית נגד תלמידי חכמים מחלחל ישירות לילדים ופוגע ביכולתם לצמוח בתורה. הוא מביא את דברי הרב שלמה זלמן אוירבך שהסביר פעם לתלמיד חכם מדוע בניו של שכן פשוט מצליחים יותר בלימוד: "הוא בבית שלו מדבר על כל חכם ועל כל רב בהערצה, אבל אתה בבית שלך כל הזמן מבטל את כולם בטענה שהם לא מבינים כלום". הילד ששומע זלזול ברבנים מאבד את הרצון להשקיע בלימוד, כי הוא מבין שגם עליו יגידו מחר שהוא "כלום ואפס".
לסיכום, הרב מלכא קורא לציבור להיות "זהירים ונזהרים בכבודה של תורה". המפתח לזכות לדור ישרים ומבורך הוא להחדיר בבית אהבת תורה ויראת כבוד אמיתית לחכמים. "השמירה על הפה והלשון מפני פגיעה בתלמידי חכמים היא המגן של הנפש", מסכם הרב. על ידי הוקרת לומדי התורה ודיבור בשבחם, אנו מבטיחים לא רק את עתידנו הרוחני אלא גם את הצלחת החינוך של הדור הבא, בתקווה שנראה נחת מכל צאצאינו.