במשך 15 שנים נמנע הרב שניאור אשכנזי מלמסור שיעור ממוקד על יום העצמאות, מתוך רצון להימנע מוויכוחים ולחפש את המאחד. אולם השנה, בצל המערכה הצבאית והניסים הגלויים, הוא מרגיש כי חלה תמורה ברוח המדינה. בשיעור מיוחד הוא מסביר את נקודת המבט החרדית דרך משל על זוג שמקים בית: השמחה על הקמת הבית היא עצומה, אך הכאב נובע מכך שהכלה מחקה את שם החתן מהשלט שעל הדלת. כך גם במדינת ישראל; הנס הוא פלאי, אך הניסיון להשמיט את שם השם ממגילת העצמאות הוא שורש הקושי החרדי להזדהות עם הממסד.
למרות הכאב ההיסטורי, הרב אשכנזי מצביע על שינוי עמוק המתרחש בימים אלו בדרגים הבכירים ביותר. הוא מזכיר את ראש הממשלה שפרסם תמונה עם טלית ותפילין בבוקר יום הזיכרון, ואת הצהרתו הפומבית כי "לא נפספס את ההזדמנות שקיבלנו מהקדוש ברוך הוא להגיע לכאן". המהפכה מגיעה גם ממערכת הביטחון; הרב אשכנזי מספר על ראש השב"כ שגער ברבנים על כך שאינם מקיימים יום הודיה על הניסים באיראן, תוך שהוא חושף כי לפי כל הערכה טבעית, חיל האוויר היה אמור לספוג אבדות כבדות שפשוט לא קרו.
הרב אשכנזי מבאר כי ארץ ישראל היא "ארמונו של המלך", מקום שבו לא צריך להאמין באלוהים אלא פשוט לפתוח את העיניים ולראות אותו. הוא משווה בין נס פורים לנס חנוכה; בפורים הנס היה עטוף בטבע ולכן לא אומרים עליו הלל שלם, אך בארץ ישראל הקדוש ברוך הוא "מתפרע" בניסים גלויים שאי אפשר להסבירם בכלים רציונליים. דוגמה לכך היא המיקום הגיאוגרפי של ישראל, ללא מקורות מים טבעיים, המאלץ אותנו להרים עיניים לשמיים בכל עונה מחדש.
עוד באתר:
לסיום, מביא הרב סיפור מופלא על יהודי שעלה ממרוקו בשם טורג'מן, שלא ידע קרוא וכתוב. בעצת הבאבא מאיר, הוא לא הסתיר את חולשתו בראיונות עבודה. להפתעתו, הוא התקבל לעבודה מסווגת ברפאל דווקא בזכות העובדה שאינו יודע לקרוא, כדי שיוכל לגרוס תוכניות סודיות מבלי שיוכל להיחשף לתוכנן. המסר ברור: בארץ ישראל, גם מה שנראה כחיסרון הופך ליתרון בשליחות ההשגחה. "אנחנו זוכים לחיות בימים שבהם מחזירים את הקדוש ברוך הוא לחזית הבית", חותם הרב את שיעורו.
