בתוכנית 'דרך חיים', התייחס הרב חיים איידלס לשאלה: האם מותר לומר תהילים בלילה, והאם יש הבדל באמירת תהילים בלילה – בין לפני חצות הלילה לבין אחר חצות. השאלה עסקה גם בלימוד תנ"ך בלילה, האם יש בכך מניעה הלכתית, ומה הדין כאשר אמירת הפסוקים היא בדרך של תפילה ותחנונים ולא בדרך של לימוד רגיל. הרב השיב כי יש להבחין בין תורה שבכתב לבין אמירת תהילים לצורך רחמים ובקשה.
הרב הביא את דברי הפוסקים: הבאר היטב כותב שאין ללמוד מקרא (תורה שבכתב) בלילה. מנגד, בעל הפרי מגדים חלק עליו וסבר שכן מותר ללמוד מקרא בלילה. מרן המשנה ברורה מכריע שלמעשה אין איסור גמור, אך לכתחילה עדיף ללמוד תורה שבכתב ביום ולא בלילה. מקור הדברים הוא מהמדרש תנחומא, שם נאמר שכאשר משה רבינו היה ארבעים יום בשמיים, ביום הוא למד עם הקדוש ברוך הוא תורה שבכתב ובלילה תורה שבעל פה, וכך ידע להבחין האם כעת יום או לילה.
גם בתנא דבי אליהו מובא: "יום ליום יביע אומר" – זה תנ"ך, "ולילה ללילה יחווה דעת" – זו משנה. בתרגום על הפסוק "קומי רוני בלילה" נכתב: "עסוקי במשנה בליליא", ומשמע שתורה שבעל פה שייכת יותר ללימוד הלילה. הרב הביא גם בשם שו"ת אבני צדק שתורה שבכתב רומזת לדין, ואילו תורה שבעל פה רומזת לרחמים, ולכן בלילה יש לעסוק ברחמים ולא בדין.
עוד באתר:
הרב ציין כי פוסקים רבים ובהם מרן החיד"א, הברכי יוסף, הבן איש חי, כף החיים ויסוד ושורש העבודה החמירו מאוד בעניין, עד כדי כך שכתבו שיש בזה אפילו חשש סכנה. עם זאת, קיימת מחלוקת עד מתי נמשך החשש. לדעת מרן החיד"א, כל הלילה כולו עד עלות השחר, ואילו מהר"ם פאפירש בספרו אור צדיקים כתב שהחשש הוא רק עד חצות הלילה. למעשה, כך גם נוהג הציבור – שמחצות הלילה אין חשש, ואפשר ללמוד גם תורה שבכתב.
עם זאת, הרב הדגיש שהדברים נאמרים בעיקר לגבי גברים ולא לנשים וילדים, וגם אצל גברים מדובר בלכתחילה, במיוחד למי שנוהג על פי דרך הסוד. לעומת זאת, כאשר אומרים פסוקים בדרך של תפילה, תחנונים או בקשת רחמים – אין כל מניעה. לכן מותר לומר תהילים לרפואת חולה, וכד'.
בנוסף, בשו"ת ויחי יעקב כתב, שאם לומדים תנ״ך עם פירוש רש״י – אין חשש כלל. כמו כן, יש שכתבו שכל החשש נאמר דווקא בימות החול, אך בליל שבת, יום טוב, יום הכיפורים, הושענא רבה וחול המועד – אין כל חשש. יש אף שכתבו שכבר מליל שישי מתנוצץ אור השבת ולכן יש מקום להקל.
האזינו לקטע המלא מתוך התוכנית 'דרך חיים' ב'קול חי':
