רבי חיים מאיר הלוי וואזנר קיבל את הידיעה על פטירת אביו בעת אמירת ההלל בסיום תפילת ערבית, בשיבת חכמי לובלין. הוא המשיך את סדר יומו ללא שינוי, ערך את שלחן הסדר בבית בנו כרגיל ורק ביטל את הריקוד הקבוע שלו בתום עריכת הסדר.
הגרח"מ נכנס כעת לשנתו ה-77, נולד בשנת תרצ"ח לאביו מרן הגר"ש וואזנר זצ"ל באירופה של לפני השואה, ועלה אליה מצ'כסלבוקיה בנפרד מהוריו בגיל 8. הוריו עלו לארץ בשהנת תרצ"ט כאשר הוא נותר אצל סבו.
בימות הושאה הוברח בסיוע של חסידת אומות העולם עד שניצל ועלה לארץ. אביו הגר"ש כינה אותו "ילדי האבוד".
עוד באתר:
את עיקר לימודו ותורתו ינק מאביו ונחשב לתלמידו המובהק.
בדומה לאביו: לאחר נישואיו מונה לר"מ בישיבתו של אביו – ישיבת חכמי לובלין, בהמשך נתמנה לראש הישיבה לצד אביו, וכן שימש כדיין בבית הדין של אביו.
לפני כשלושים שנה עבר ללונדון כדי לשמש רבה של קהילת "ייטב לב" של סאטמר. למרות הפילוג בסאטמר המשיך לשמש כרבם של כלל החסידים בקהילה בלונדון. כשהוא מכהן במקביל כרב בשתי הקהילות של סאטמר בשכונת סטמפורד היל שבלונדון, למרות המחלוקת והמתיחות ששררה בין הקהילות כשהוא נערץ ואהוב על הקהילות ותרם להפגת המתיחות.
בשנת תשס"ט לבקשת אביו, עלה ארצה, על מנת לסייעו בניהול הרוחני של ישיבת חכמי לובלין בבני ברק, ובבית הדין, כשהגר"ש מסמנו כיורש.
כאמור, הלילה, שעה קלה לפני צאת ההלוויה, הוא הוכרז כיורשו של מרן בראשות ישיבת יח"ל וברבנות שכונת זכרון מאיר בבני ברק.
