לידידיי ומכריי קוראי ומתענגי הגליון 'מעדני הפרשה': כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק וגם לא רק בשעת הדחק וכדאי גם ללמוד מדרכיו והנהגותיו.
מדי כמה ימים מתווספת גזירה נוספת מצד האופוזיציה המתנכלת בארץ הקודש, שנעצו היטיב את צפרניהם במשרדים הרלוונטים ובינתיים נראה שיקח זמן עד שיהיה אפשר להזיז אותם משם, כי הבג"ץ השתלט היטב על כל השטח ואם עד כה הם רק עבדו על שלילת ההטבות של ילדי ובחורי ואברכי ישראל שומרי התורה, כעת הם מתקדמים להתחיל בפעולות אקטיביות כשלילת האפשרות להכרה כהוצאת מס למי שתורם לישיבות.
תמיד כדאי להסתכל על העבר כדי להעריך את מה שיש כעת ואת זה נוכל ללמוד ממעשה שאירע לפני קרוב ל-2000 שנה.
עוד באתר:
רשב"י ישב בבית המדרש עם עוד 2 תנאים, ר' יוסי ורבי יהודה בר עלעאי, פתח ר' יהודה ושיבח את פעולות הממלכה הרומית על שבנו שווקים ומרחצאות וגשרים והם אינם מגבילים את השימוש בהם רק לעצמם, רשב"י שמע את דבריו ואמר את האמת, כל מה שעשו לא עשו אלא לצרכי עצמם ואף הסביר כל אחד משלושת הדברים, לשם מה בנו אותם.
כבר אמרו חז"ל 'שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד', לכן יש להתבונן, מה לקדושי עליון אלו לדבר בענייני הממלכה הגשמיים, מה זה מעניין אותם בכלל ומה יש לנו ללמוד מכך לדורות?
ההסבר הוא, ר' יהודה סובר כידוע, כי אזלינן בתר מעשה, שהגורר ספסל בשבת ועשה חריץ, חייב חטאת, למרות שכוונתו היתה למטרה אחרת ולא התכוון כלל לעשות חריץ. לכן, סבר רבי יהודה, שהיות והמעשה הוא הקובע, הרי שהרומיים עשו מעשה של בניית שווקים וגשרים וכו' ובתכלית אנו משתמשים בזה ונהנים מזה, הרי עלינו להחזיק טובה ולשבח על כך, וגם אם לא יגיעו הדברים לרומאים אלא נאמרים בבית המדרש, אבל כל אחד צריך לעבוד על מידותיו ולחיות עם מידת הכרת הטוב.
רשב"י לעומתו, סובר שהגורר ספסל פטור, כי אינו מתכוון לעשות חריץ והולכים בתר כוונה, לכן, יש להתבונן מה באמת היתה כוונת הרומיים ובודאי גם רבי יוסי אינו חולק על המציאות שהרומיים בנו כל זאת לצרכיהם, כמו שמפורש בתחילת מסכת ע"ז, שבבוא המשיח, (בב"א) יבואו הרומיים לבקש שכר על השווקים והגשרים שבנו והקב"ה יענה להם שהם בנו כל זאת לצרכי עצמם.
בעקבות דבריו של רשב"י גזרו עליו המלכות גזירת מוות, והוא נאלץ להתחבא מפניהם והיכן הלך להתחבא? בבית המדרש. זה מאוד מעניין, לרומיים לא היה מודיעין מינימלי? היכן המקום הכי סביר לחפש את רשב"י אם לא בבית המדרש? (רק כאשר חשש שהם יציקו לאשתו, ערק מביהמ"ד למערה).
נראה לי שרשב"י למד את זה מיעקב אבינו, שכשעשו חיפש להורגו, יעקב רץ להתחבא בישיבת שם ועבר, איך לא עלתה על דעתו של עשו לחפשו שם? וכי היכן המקום הכי מתאים ליעקב ללכת אם לא לבית המדרש? יש לי הסבר מעניין על כך, בהזדמנות אחרת.
בהמשך התחבא במערה 12 שנה וכשיצא לא יכול היה לראות מחזות גשמיים והכל נשרף, אז נאלץ לחזור למערה עוד 12 חודש ואז היה רשב"י מרפא את מה שבנו ר' אלעזר שרף.
יש ללמוד מהסיפור כמה עניינים הנוגעים לתקופה שעם ישראל עובר כיום בארץ הקודש:
הבית מדרש הוא העוגן הכי טוב והשמירה הכי מעולה, אין לסיטרא אחרא שום שליטה שם כל עוד יושבים ולומדים ותורתם אומנותם.
אם אתה רוצה להתחיל שיחה ולהגיד דבר טוב, אבל מולך יש מי שיתכן שלא ישתוק וזה יכול לגרום לו נזק, אל תתחיל את השיחה. וכך פסק החפץ חיים להלכה, שהרי אם ר' יהודה לא היה משבחם אל מול רשב"י, לא היה רשב"י סתם מתחיל לדבר בגנותם.
רשב"י למד מהעבר ושינה את מבטו כאשר הבין רצון שמים ללמד זכות על בניו ולא רק שלא הקפיד, אלא תיקן את מה שבנו הקפיד.
והלומד את הסיפור בגמ' שהוא בשבת דף ל"ג ימצא עוד הרבה תובנות.
אגב, בס"ד כתבתי מאמר על כל הסיפור הנ"ל עם י"ב קושיות ומהלך אחד שמתרץ הכל, המעוניין יבקש באישי: [email protected]
נ.ב. היכן מרומז בפרשתנו בדרך צחות כי צריך להחליף גרביים מפעם לפעם?
היכן מרומז בפרשתנו שהצבועים יותר גרועים מהרשעים?
'נמשחת אשריך', מה מייחד את המילה 'אשריך'?
כל ימיו אשר חיה אות הקשת לא נהיה, מה מרמזת המילה קשת?
אלה ועוד בגליון המצורף 'מעדני הפרשה'.
בברכת שבת שלום ומבורך:
ישראל אהרן קלצקין
