בתוכנית 'דרך חיים' עם הרב חיים איידלס, עלתה שאלה מעשית הנוגעת לרבים הפוקדים את רחבת הכותל. מאזין תיאר מציאות מוכרת: עשרות מניינים לתפילת מנחה וערבית מתקיימים במקביל, ולעיתים אף חופפים, ושאל, "אדם שנמצא בכותל אומר תהילים, למה צריך לעצור?". כלומר, לצורך מה צריך להפסיק ולענות – האם לקדושה, או גם לקדיש וברכו.
הרב השיב כי כאשר המניינים מצויים באותו חלל ללא מחיצה מפרידה, נוצרת זיקה המחייבת לענות: "כשאנחנו שומעים קדושה – אנחנו מחויבים לענות". הרב הדגיש כי מי שעוסק בתפילה עם מניין מסוים – פטור מלהפסיק, אך מי שאומר תהילים או לומד, "מחויב על כל דבר שבקדושה לבוא ולהצטרף".
בהמשך הובהר ההבדל בין חיובים שונים: "ברוך הוא וברוך שמו – אני לא מחויב", ציין הרב. לעומת זאת, "אמן יהא שמיה רבה, קדושה וברכו – אני מחויב לומר". גם לגבי חזרת הש"ץ נאמר כי אין חובה לענות לכל אמן, שכן "החזן מוציא את מי ששלח אותו". עם זאת, קדושה וי"ג מידות – "מחייבים דווקא בציבור, ואני צריך להצטרף אליהם".
עוד באתר:
הרב תיאר את מורכבות המצב ברחבת הכותל המערבי: "עשרות מניינים, הכול מתערבב זה עם זה". לדבריו, גם כאשר ספר תורה במקום רחוק – "אני מחויב לעמוד משום כבודו".
האזינו לשיחה המלאה מתוך התוכנית 'דרך חיים' ב'קול חי':
