במה שנראה כפתיחה של שנת בחירות סוערת, התייצב שר המשפטים יריב לוין לראיון מקיף באולפן ynet בו הבהיר כי למרות הלחצים והעיכובים, הוא אינו מתכוון לסגת מהתוכניות לשינוי מערכת המשפט. לוין, שמתאר את המצב הנוכחי כ"דיקטטורה שיפוטית", מציב אולטימטום ברור לגבי עתיד המינויים בבית המשפט העליון.
לוין תקף בחריפות את התנהלות שופטי העליון והאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, כשהוא מבהיר שלא יתפשר על זהות השופטים שייכנסו לערכאה העליונה. "הימים של האיקסים והווטו נגמרו", הצהיר לוין. "מי שחושב שאני ארמה את הציבור ואני אגיע עם שופטי העליון לאיזה הסכם… ואני אספר לציבור שמיניתי שופטים שמרנים ושופטים אחרים וכולם בסוף אותו דבר – אני לא משחק את המשחק הזה".
עוד באתר:
לדבריו, המערכת הנוכחית פועלת בשיטת "חבר מביא חבר" ומסרבת לקבל דעות שונות. לוין התייחס למצב שבו לא יושגו הסכמות על מינויים חדשים בעליון: "אם לא תהיה נכונות, פשוט בית המשפט יילך וירד, מה שנקרא יכחד מאליו… ישרדו בסופו של עניין אפילו שישה שופטים".
במבט לאחור על עצירת החקיקה בשנה שעברה, לוין הביע חרטה עמוקה על ההחלטה להיכנס להידברות בבית הנשיא. "אני ראיתי בהחלטה הזו כניעה לאלימות", אמר. "הזהרתי אז שמי שנכנע לאלימות הזו לא יקבל כבוד ופשרות – הוא יקבל דריסה. ואכן זה מה שקרה. כל השיחות האלה נוהלו כמובן כשיחות סרק". לוין הוסיף כי לו הציבור היה מבין אז את מה שהוא מבין היום, המחאה לא הייתה מצליחה לעצור את המהלך: "לו הייתה במרץ 23 ההבנה הציבורית שישנה היום, אף אחד לא היה מעיז לעצור את העניין הזה".
כשנשאל על אחריות הממשלה למחדל השביעי באוקטובר, לוין בחר להסיט את המבט להיסטוריה הרחוקה יותר של מדינת ישראל. "ראשית הצירים של העניין הזה זה הסכם אוסלו, זו ההתנתקות", טען. "כל מה שהזהרנו שיקרה – קרה. כל מה שנאבקנו כדי למנוע, והשמאל כפה עלינו, הביא עלינו את האסון הזה". יחד עם זאת, הוא ציין כי הוא אינו פוטר את עצמו מאחריות כאחד מהנהגת המדינה: "האחריות היא לכל מי שהיה מעורב באיזושהי דרך בתהליכים האלה לאורך שנים. אני לא פוטר את עצמי משום דבר".
לוין לא הסתיר את העובדה שלא תמיד קיבל את הגיבוי שציפה לו מראש הממשלה. "לצערי את צודקת… לא קיבלתי את הגיבוי שהייתי צריך לקבל, גיבוי שגם הובטח לי וסוכם בהסכמים הקואליציוניים". למרות זאת, הוא הגדיר את יחסיהם כקרובים ומבוססי הערכה.
בנוגע ליועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, דבריו היו נוקבים עוד יותר. "אני לא עובד איתה, היא לא עוברת אצלי את סף הדלת", חשף לוין את עומק הנתק. "אי אפשר לכפות יחסי אמון במקום שהם לא קיימים. תפקיד היועץ המשפטי הוא לסייע לממשלה לבצע את מדיניותה… דבר מזה לא קורה. ההפך קורה".
למרות הביקורת הציבורית והטלטלות הפוליטיות, שר המשפטים משדר ביטחון מלא בניצחון בבחירות הבאות ובמימוש חזונו. "אנחנו ננצח בבחירות האלה ולאחר שננצח בהן, נשלים את התיקון הזה עד הסוף". מבחינתו, המטרה נותרה בעינה: להפוך את ישראל מ"דיקטטורה שיפוטית" למדינה בה נציגי הציבור הם אלו שקובעים את המדיניות ללא התערבות של ערכאות משפטיות שלא נבחרו.
