אלוף במילואים גרשון הכהן התייחס בריאיון ל"מהדורה המרכזית" למציאות הביטחונית החדשה שנוצרה באזור, וטען כי ישראל חייבת להתרגל לכך שאין עוד מציאות יציבה וברורה. לדבריו, הניסיון לחפש "סידור קבע" במזרח התיכון הוא אשליה שאינה תואמת את המציאות האסטרטגית של המאה ה־21. "אין דבר כזה קבועה ומסודרת", אמר הכהן. "החיים הם מלאי קשיים, והמציאות של קיום האנושות כולה היום היא באי ודאות".
במהלך הריאיון התייחס הכהן להמשך הנוכחות הישראלית בשטחי הביטחון בלבנון ובעזה, והבהיר כי נסיגה כעת תהיה טעות קשה. לדבריו, חיזבאללה מצפה לראות את ישראל נסוגה כפי שקרה בשנת 2000. "עזבנו את רצועת הביטחון מתוך חרדות לא נכונות, וכך קיבלנו את האיום של חיזבאללה שהתעצם לאיום אסטרטגי", אמר. הוא הוסיף כי המציאות מחייבת את ישראל להמשיך להחזיק במרחבים האלו כל עוד האיומים הביטחוניים לא הוסרו לחלוטין.
הכהן הדגיש כי למרות הפגיעה הקשה בחמאס, ארגון הטרור עדיין לא הוכרע באופן סופי. "פגענו בו קשות. הוא איננו יותר איום אסטרטגי על קיום השגרה של מדינת ישראל", אמר, אך הבהיר כי כל עוד חמאס ממשיך להחזיק בנשק וביכולות צבאיות – אין הצדקה לנסיגה. "עד שחמאס לא מתפרק מנשקו אין סיבה לסגת", הצהיר, והזהיר כי ניסיון ליצור "מציאות נוחה" מדי עלול להחזיר את האיום על יישובי עוטף עזה.
עוד באתר:
בהמשך עבר הכהן לעסוק בזירה האזורית הרחבה ובאפשרות של "מזרח תיכון חדש" בעקבות ההתפתחויות האחרונות מול איראן וחיזבאללה. לדבריו, נפילת המשטר האיראני היא תרחיש שאי אפשר לפסול. "אפשר לדמיין את זה", אמר, והסביר כי שינוי כזה עשוי להשפיע על כל מדינות המפרץ, על לבנון וגם על כוחו של חיזבאללה. עם זאת, הוא הדגיש כי פירוק מוחלט של חיזבאללה מנשקו הוא יעד מורכב במיוחד: "להביא לפירוק חיזבאללה מנשקו רק מתוך מאמץ שלנו, זה לכבוש את כל לבנון ולעבור עד הבית האחרון והמערה האחרונה".
לסיום ביקש הכהן להזכיר גם את הצד האופטימי של המציאות הישראלית, למרות הקשיים והמלחמות. "צריכים להודות להשגחה הברורה של בורא עולם עלינו", אמר. "יש הרבה צרות, אבל יש פה מה לאכול ויש דלק בתחנות דלק ועוד הרבה דברים נדרשים שמתקיימים. שום דבר לא מובן מאליו". לדבריו, לצד האתגרים הביטחוניים והמדיניים, ישראל נמצאת בתקופה של הישגים משמעותיים – אך הדרך לעיצוב המציאות החדשה באזור עדיין ארוכה ומלאת אי ודאות.
האזינו לראיון המלא, מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן:
