הזינוק החד של השקל מול המטבעות הזרים כבר אינו רק נתון כלכלי יבש – אלא סוגיה שמטרידה את צמרת משרד האוצר. בדיון מיוחד שנערך בתחילת השבוע השתתפו שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ראשי האגפים במשרד, נציגי רשות המיסים, רשות שוק ההון ורשות ניירות ערך, במטרה לבחון את ההשלכות של התחזקות המטבע הישראלי, כך על פי הדיווח בחדשות 12. שער הדולר היציג נקבע היום על 2.909 שקלים בלבד, לאחר שהשקל התחזק ב-20% בשנה האחרונה.
במשרד האוצר סבורים כי בטווח הארוך הציבור עשוי ליהנות מהמצב החדש. התחזקות השקל צפויה להוזיל את היבוא, להפחית את מחירי חומרי הגלם ואף להשפיע בעתיד על תעריפי החשמל והמים. עם זאת, בירושלים מודים כי בשלב זה רוב האזרחים עדיין לא מרגישים הקלה ממשית ביוקר המחיה, בעוד שחלקים גדולים מהמגזר העסקי כבר סופגים פגיעה משמעותית.
מי שנפגעים באופן החריף ביותר הם היצואנים. החברות מוכרות את מוצריהן בדולרים או באירו, אך מרבית ההוצאות שלהן – משכורות, שכירות ועלויות תפעול – משולמות בשקלים. התוצאה היא שחיקה ברווחיות וקושי להתחרות בשווקים הבינלאומיים. לפי הערכות שנשמעו בדיון, היצואנים הקטנים ובעלי הפריון הנמוך נמצאים בסיכון הגבוה ביותר, וחלקם אף עלולים לקרוס אם המגמה תימשך.
עוד באתר:
גם ענפי הדגל של הכלכלה הישראלית אינם חסינים. חברות ההייטק והתעשיות הביטחוניות הוזכרו בין הנפגעים המרכזיים מהיחלשות הדולר. בענף ההייטק הפגיעה כפולה: החברות גם מקבלות הכנסות במטבע זר וגם מגייסות הון בדולרים, כך שכל ירידה בשער המטבע האמריקני מצמצמת בפועל את ערך ההון וההכנסות שלהן.
במהלך הדיון עלו מספר צעדים אפשריים להתמודדות עם המשבר. בין היתר, באוצר שוקלים להפעיל לחץ על יבואנים כדי שאלו יורידו מחירים לצרכנים, לבחון מתן הלוואות ליצואנים קטנים ובינוניים ואף לאפשר במקרים חריגים תשלום מסים בדולרים במקום בשקלים – בעיקר בעסקאות ענק ואקזיטים גדולים, במטרה למנוע תנודות חדות נוספות בשער החליפין.
לצד זאת, רעיונות אחרים שהועלו – כמו התערבות בפעילות קרנות הפנסיה או שינוי מבנה החוב הממשלתי – ככל הנראה לא יקודמו. למרות הדיונים הארוכים, באוצר מבינים כי המפתח האמיתי נמצא בידי בנק ישראל. ההערכה היא שהפחתת ריבית בהחלטה הקרובה של הנגיד עשויה להחליש את השקל ולמתן את הלחץ שמופעל כיום על היצואנים ועל החברות הישראליות שפועלות בזירה הבינלאומית.
