הוראתו של מרן הגר"ד לנדו אתמול לח"כי 'דגל התורה', מצטרפת להוראתם של חברי מועצת האדמו"רים של 'אגודת ישראל' שנה קודם לכן. בלי חוק גיוס והסדרת מעמדם של עשרות אלפי בני הישיבות ולומדי התורה – הקואליציה בראשות נתניהו מתפרקת והסיעות החרדיות תומכות ביציאה לבחירות.
אז האם אכן לא הייתה דרך אחרת? האם הח"כים החרדיים עשו הכל כדי לעמוד בהתחייבויותם? האם ראה"מ נתניהו אכן רצה בכלל לעמוד בהבטחותיו? יצאנו לבדוק, בפרוייקט מיוחד של 'אמס'.
פרק א: ימי התום של ה-64 – ההבטחה שעיגנה את הקואליציה
לאחר תקופת 'ממשלת השינוי' שהקימו ראשי השמאל יחד עם מנסור עבאס, הבחירות לכנסת ה-25 בתחילת שנת תשפ"ג הניחו בפני גוש הימין הזדמנות היסטורית. עם 64 מנדטים והומוגניות אידיאולוגית יחסית, התחושה בקרב המפלגות החרדיות הייתה שהגיעה השעה לפתור אחת ולתמיד את "סוגיית הגיוס", שהפכה למשקולת על צווארן מול בג"ץ מזה עשור.
עוד באתר:
החודשים שבין אוקטובר לדצמבר 2022 היו חודשי המשא ומתן הקואליציוני הקדחתני. נתניהו, שזקוק היה לשותפות הטבעיות שלו כדי לשוב לשלטון, מצא מולו חזית חרדית מגובשת שהבהירה: "בלי חוק גיוס, אין ממשלה". בניגוד לממשלות קודמות, הפעם הציבו נציגי יהדות התורה וש"ס דרישה שלא ניתנה למשא ומתן: הסדרה סופית וחוקתית של מעמד בני הישיבות, שתמנע את התערבות בג"ץ החוזרת ונשנית.
החידוש המרכזי במשא ומתן באותם חודשים לא היה רק חוק גיוס רגיל, אלא הדרישה לעיגון חוקתי. נתניהו התחייב לקדם את "חוק יסוד: לימוד תורה". ההיגיון שעמד מאחורי המהלך היה הצבת משקל נגד חוקתי לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ששימש את בג"ץ לאורך השנים ככלי לפסילת מתווי גיוס בטענה של פגיעה בשוויון.
במהלך השיחות בדצמבר 2022, צוטט נתניהו כמי שאמר לראשי המפלגות החרדיות: "במדינת היהודים, לא ייכלא אדם בשל לימוד תורה". הצהרה זו הפכה לסמל של אותה תקופה והעניקה לציבור החרדי תחושת ביטחון חסרת תקדים.
וכך פורסם בשעתו בכלי התקשורת המרכזיים במדינה: "ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו התחייב בפני ראשי המפלגות החרדיות כי הממשלה הבאה בראשותו תפעל במדיניות, לפיה "במדינת היהודים, לא ייכנס אדם לכלא בשל לימוד תורה" – כך על פי מקורות פוליטיים. נתניהו אמר את הדברים במהלך השיחות עם נציגי יהדות התורה וש"ס כשהצדדים דנו על הפטור של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" משירות צבאי בצה"ל". עוד דווח: "החרדים קרובים להסכמות סופיות לקראת חתימה על הסכם קואליציוני מלא לקראת הקמת הממשלה הבאה. לפי הסיכום המסתמן, הממשלה תקדם את חוק יסוד: לימוד תורה כך שיהפוך את הלימוד בישיבות לערך ולבג"ץ יהיה קושי משמעותי לפסול את ההסדר הפוטר את לומדי התורה משירות בצה"ל" (אתר ואלה).
הסעיפים המרכזיים שהוכנסו להסכמים:
- חקיקה מוקדמת: נתניהו התחייב כי חוק הגיוס וחוק היסוד יעברו בטרום תקציב המדינה, כדי להבטיח שהממשלה לא "תשכח" את התחייבויותיה לאחר הבטחת התקציב.
- פטור מלא וקבוע: המטרה הייתה להוריד את גיל הפטור לרמה כזו שתאפשר יציאה לשוק התעסוקה מבלי לחשוש מגיוס, תוך מתן הגנה משפטית מוחלטת למי שתורתו אומנותו.
- השוואת תנאים: מלבד הגיוס, הוכנסו סעיפים להשוואת תקציבי החינוך החרדי ("אופק חדש") והגדלת המלגות לאברכים.
מבחינת המפלגות החרדיות, היו בשיחות שני זרמים: הזרם המחמיר שכלל בעיקר את אגודת ישראל דרש חזרה למתווה הדומה ל'חוק טל' המקורי, ללא יעדי גיוס וללא סנקציות כלכליות, לעומתם, הזרם הפרקטי של ש"ס וחלק מדגל התורה הבין שיש צורך בנוסחה משפטית שתעבור את מבחן בג"ץ, אך סמכו על נתניהו שימצא את הדרך ל"חוק עוקף בג"ץ".
דיווחים מאותה תקופה מתארים את נתניהו כמי שפיזר הבטחות נדיבות מאוד. הוא הציג את עצמו כמי שמעריך את עולם התורה באופן עמוק וכמי שהבין שהפעם – עם רוב של 64 – אין "תירוצים" של שותפים משמאל כמו יאיר לפיד או אביגדור ליברמן.
באותם ימי דצמבר 2022, רגע לפני השבעת הממשלה, איש לא דיבר על "רפורמה משפטית" כנושא המרכזי שיטרוף את הקלפים. חוק הגיוס נתפס כציר המרכזי של ההסכמים. האמון בנתניהו היה בשיאו; ראשי המפלגות החרדיות האמינו שקיבלו את "צ'ק הפתוח" שייחלצו ממצוקת הגיוס אחת ולתמיד. האווירה עם השבעת הממשלה, הייתה של ניצחון מוחלט. בציבור החרדי שררה תחושה שתם עידן הרדיפה המשפטית, וכי "חוק היסוד" יהיה כיפת הברזל שתגן על עולם הישיבות לעשרות השנים הבאות.
למרות החתימה, נותרו שתי שאלות בוערות שלא קיבלו מענה מלא באותם חודשים:
- האם מערכת הביטחון תשתף פעולה עם פטור גורף כל כך?
- מה תהיה עמדת היועצת המשפטית לממשלה כלפי "חוק יסוד" שסותר את עקרון השוויון?
שאלות אלו, שהודחקו תחת חגיגות הניצחון, עתידות היו להפוך למרכז המשבר שיטלטל את המדינה חודשים ספורים לאחר מכן.
מה קרה בהמשך? בס"ד בפרק הבא של הפרויקט המיוחד, כאן ב'אמס'.
