אי"ה ביום חמישי בערב נתכנס לתפילת חג. 10 דברים שרציתם לדעת על שביעי של פסח.
א. "וביום הראשון מקרא קודש וביום השביעי מקרא קודש יהיה לכם, כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם" (שמות פרק י"ב פסוק ט"ז) כן נאמר: "שבעת ימים תאכל מצות וביום השביעי חג לה'" (שמות פרק י"ג פסוק ו'). ונאמר: "...והקרבתם אשה לה' שבעת ימים ביום השביעי מקרא קודש כל מלאכת עבודה לא תעשו" (ויקר פרק כ"ג פסוק ח').
ב. כל החגים המוזכרים בתורה, יש הסבר לסיבת חגיגתם. חג הפסח, הכוונה ליום הראשון, זכר ליציאת מצרים, הקרבת קרבן הפסח, והתורה מפרטת את הסיבות לאכילת המצות. המעניין שלגבי חג השביעי של פסח התורה אינה מפרטת את הסיבה והמניע לחוג אותו.
עוד באתר:
ג. מסורת היא בישראל כי בכ"א ניסן, יום השביעי של חג הפסח, חל נס קריעת ים סוף, בני ישראל עברו בחרבה בתוך הים והמצרים הרודפים אחריהם "טבעו במצולות כמו אבן". זוהי מסורת ואין ציון לנס חצית הים ביום השביעי של פסח.
ד. בהמשך לנאמר לעיל, שביעי של פסח הוא החג היחידי בתורה שאין אנו מברכים בו ברכת "שהחיינו" ולא רק זו גם תפילת ההלל הנאמרת ביום חג זה שלמה, בניגוד מוחלט ליום הראשון של פסח. השוני היחידי של חג שביעי של פסח בשונה מימי חול המועד שהוא יום טוב, לעניין איסור מלאכה וכד'. למסקנה שביעי של פסח, להבדיל משמיני עצרת שבסיום חג הסוכות, אינו חג נפרד מחג הפסח אלא היום האחרון של החג.
ה. היו אלה חז"ל בדבריהם במילתא, ורש"י מציין זאת בפירושו על פרשת בשלח, כי תוכן חג שביעי של פסח הוא אכן נס קריעת ים סוף. "ויוגד למלך מצרים כי ברח העם" מפרש רש"י "איקטורין שלח עמהם וכיוון שהגיעו לשלושת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאין חוזרים למצרים, באו והגידו לפרעה ביום הרביעי, ובחמישי ובשישי רדפו אחריהם וליל שביעי ירדו לים. בשחרית אמרו שירה. זהו המקור למסורת לומר בחגיגיות את שירת הים בתפילת השחרית, וקריאת סיפור נס קריעת הים בקריאת התורה של החג.
ו. יש פרשנים הדנים בפסוקים: "ויאמר משה אל העם זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחוזק יד הוציא אתכם מזה ולא יאכל חמץ. היום אתם יוצאים בחודש האביב" (שמות פרק י"ג פסוקים ג-ד). כפל משה את ענין היציאה ממצרים, מדוע? אלא שרק עם טביעת חיל פרעה יצאו בני ישראל לחרות מושלמת. תחילת היציאה אכן בט"ו בניסן אולם ביום השביעי הושלמה היציאה ממצרים. פרשנים אלה טוענים כי זה המקור לדברי חז"ל וזו הסיבה כי יום זה נקבע כיום טוב.
ז. איכא דסברי כי שביעי של פסח הינו יום טוב,נלמד מתיאור של שתי לילות הגאולה .במכת הבכורות נאמר: "...ובכל אלוהי מצרים אעשה שפטים אני ה' " (שמות י"ב פסוק י"ב). ההגדה בליל הסדר מסבירה: "אני ה'-אני הוא ולא אחר", בסיפור נס קריעת הים נאמר: "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" (שמות י"ד פסוק י"ג). למדו חז"ל כי שתי לילות הגאולה בוצעו באופן בלעדי ע"י הקב"ה ולכן שני הימים ראשון ושביעי של פסח הינם "יום טוב".
ח. הסבר נוסף הוא נושא האמונה. עם עבדים ראה את הנסים שעשה הקב"ה בעשרת המכות וזו הביאה אותם לאמונה, בהמשך זכו לתהליך יציאת מצרים והתחזקה אמונתם. כשראו את חיל פרעה רודף אחריהם "נבהלו ופחדו" והינה נוכחו שני אירועים נס קריעת ים סוף "ובני ישראל הולכים בחרבה בתוך הים" ובהמשך: "וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים" והתוצאה מבחינה אמונית של עם העבדים לשעבר בקב"ה: "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה' ויאמינו בה' ובמשה עבדו". בני ישראל הגיעו לרמה של אמונה שלמה וגדולה והתוצאה שיצאו עם משה רבנו בשירת תודה לה'.
ט. נזכיר כמה ממנהגים הנהוגים בחג שביעי של פסח. ישנם רבים הנוהגים לצאת בליל החג אל שפת הים, ולקרוא בקול רם את "שירת הים". יש שנוהגים להישאר ערים כל הלילה ולעסוק בלימוד נושאים הקשורים לחג הפסח, לנס קריעת ים סוף וללמוד פרקי קבלה העוסקים בנושאים אמוניים. יש הרואים בלימוד כל הלילה, לימוד של תודה לבורא עולם, ויש מקובלים שלומדים כל הלילה כדי להסיר קטרוגו של שר מצרים בעת קריעת ים סוף.
י. הרי"צ, האדמו"ר השישי של תנועת חב"ד, דרש באחת משיחותיו בשביעי של פסח ואמר "נשיאי חב"ד ראו בשביעי של פסח ובאחרון של פסח (יו"ט שני של גלויות), גילויים גדולים יותר מהגילויים של ראש השנה ויום הכיפורים. חסידים רבים, בעיקר חבדניקים, נוהגים לקראת צאת חג שביעי של פסח לקיים "סעודת משיח". מנהג זה משייכים אותו לבעל שם טוב. בסעודה זו מעלים את האור שמאיר הקדוש ב"ה לכל אחד ואחד מבני ישראל, תוך בקשה שמשיח יבוא ויגאלנו. המעניין במיוחד הוא כי גם הגר"א- הגאון מוילנה היה נוהג לקיים כעין סעודה שלישית בשביעי של פסח (למעשה באחרון של פסח) והלא אין נוהגים סעודה שלישית ביו"ט ? אלא כך הסביר ואמר: "חביבה מצוות אכילת מצה שזמנה הולך לו".
