בימים אלו, בהם מציינים את יום פטירתו של מרן ראש הישיבה רבי גרשון אדלשטיין זצ"ל, ירון בר חושף ב'קול חי מיוזיק' סיפור ילדות בני ברקי שמשקף את גישתו החינוכית העמוקה והרגישה. ירון, שגדל בבני ברק, מספר על חברו לספסל הלימודים בכיתה ג', שנמשך לעישון סיגריות בסתר לאחר ימי הפורים.
יום אחד התגלה הדבר לאביו של הילד. בלהט הכעס והחשש מפני ה"הרס החינוכי" של הבית, הגיב האב בחריפות, צעק על בנו וטרק בפניו את הדלת: "אתה לא רצוי בבית שלנו יותר".
הילד הפגוע רץ לבית הכנסת "אהבת חסד" הסמוך, שם ישב ובכה. דמותו השפופה משכה את תשומת ליבו של יהודי ישיש שעבר במקום. היה זה מרן הרב אדלשטיין זצ"ל, שבמבט של רכות התעקש להבין את סיבת הבכי עד שהילד התרצה וסיפר את סיפורו – על הסיגריות שהחביא ועל הדלת שנסגרה בפניו.
עוד באתר:
הרב אדלשטיין החליט ללוות את הילד לביתו שברחוב דסלר. כאשר האם פתחה את הדלת ונחרדה לראות את ראש הישיבה אוחז בידו של בנה, מיהר האב אל הפתח בתדהמה.
הרב אדלשטיין הציב בפניו עובדה בשפה יצירתית ומפתיעה: הוא סיפר לאב שפגש את הילד בבית הכנסת, ושם, בזמן שהמתין, ישב הילד ושינן משניות. "או שאתה מכניס אותו חזרה הביתה, או שהוא הולך איתי לביתי", אמר הרב בקול תקיף.
כאשר ניסה האב להצדיק את מעשיו וסיפר בכאב על העובדה שילד בכיתה ג' מעשן סיגריות, השיב לו מרן זצ"ל בתובנה נוקבת: "ילד שאחרי שאבא שלו מסלק אותו מהבית הולך לשבת ולשנן משניות – זהו ילד מקסים. ילד שמעשן בכיתה ג' מצביע על הורים בעייתיים משהו. לפני שאתה מאשים את הילד, תבדוק איפה אתה יכול להשתפר".
הסיפור, שנגמר בדמעות של חרטה מצד האב ובחיבוק מחודש עם הבן, נותר כעדות חיה לדרכו של הרב אדלשטיין: היכולת לראות את הטוב הטמון בנשמתו של הילד גם ברגעי משבר, וההבנה שחינוך אמיתי מתחיל קודם כל בדוגמה אישית ובעבודה עצמית של ההורה.
