אין ספק שנתניהו ניגש לבחירות הללו עם אסטרטגיה ברורה: לתגמל את מי שהפגין כלפיו נאמנות לאורך כל הקדנציה, אולי מתוך כוונה לאותת ולעודד עריקים עתידיים. ראינו את זה עם אלמוג כהן, גדעון סער, אופיר כץ, ואפילו בהשקעה במפלגות החרדיות בחודש האחרון של הכנסת כדי להבטיח את הישארותן בגוש. המהלך הזה אכן הצליח, אבל נראה שהפעם נתניהו הגזים. נתניהו החליט להפוך את בצלאל סמוטריץ' לפרויקט הדגל של "תגמול על נאמנות" וזו הפכה כעת למשקולת כבדה ומסוכנת.
צריך להזכיר: הציר החזק ביותר של נתניהו מחוץ לליכוד הוא סמוטריץ'. השניים דאגו זה לזה לכל אורך הקדנציה. נתניהו עזר לסמוטריץ' עם רפורמת החלב, הכניס אותו לקבינט המצומצם (תוך השארת בן גביר בחוץ), והעניק לו יד חופשית בהתיישבות. סמוטריץ', מצידו, הציל את הממשלה בכל הזדמנות, כולל הישארותו בממשלה למרות פרישת בן גביר בעקבות עסקת החטופים. אבל כעת, כשהנאמנות הזו כבר פחות רלוונטית – סמוטריץ' הופך לנטל. ונתניהו מתקשה להפנים את זה.
אמש, לבקשתו של סמוטריץ', דאגה סביבת נתניהו לתדרך נגד עופר וינטר בטענה שהוא יחבור לליברמן. לפחות כרגע – נתניהו אכן בחר בסמוטריץ' על פני וינטר, וזו טעות קריטית שעלולה לעלות לו ביוקר.
עוד באתר:
וינטר השיק הערב רשימה מרשימה במיוחד, ונתניהו היה מת שכל העשירייה שהוא הציג תשתלב בליכוד. ולא שהוא לא הוא ניסה, הוא ניסה ועוד איך להביא אותם, אך ללא הצלחה. ומשום מה, בליכוד החליטו שעופר וינטר הוא זה שמפיל את סמוטריץ' מתחת לאחוז החסימה. אבל אולי המצב הוא הפוך? אולי סמוטריץ' הוא זה שמפיל את וינטר?
ולא רק זה; ההתעקשות על סמוטריץ' משפיעה על שאר המפלגות. הקלף היחיד של דמויות כמו אבי מעוז ומשה פייגלין להתעקש על מיקום ריאלי יותר, הוא האיום שאם ירוצו לבד – הם יפילו את סמוטריץ'.
נתניהו יוצא למלחמות פנימיות יקרות בתוך הגוש, והכל בשביל מה? כדי שסמוטריץ' יוכל לרוץ לבד ולעבור את אחוז החסימה. הרבה יותר פשוט להכריח אותו לחבור לרשימה קיימת. ואפרופו הטענות של איתמר בן גביר נגד משחקי האגו בימין – לא יזיק לו אם הוא בעצמו יירתם למאמצי הגוש, ייקח את סמוטריץ' על גבו, וישאיר מקום פנוי למפלגת ימין נוספת.
לסיכום: כל המהומה בגוש הימין זה המשקולת ששמה בצלאל סמוטריץ', יחד עם האגו המנופח שלו, והיא הסכנה האמיתית והמוחשית ביותר לניצחונו של נתניהו.
