אלוף-משנה במילואים רונן איציק, שפיקד בעבר על מוצב הבופור והיה בשיירה האחרונה שיצאה ממנו עם נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, התייחס הערב ב'מהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי' לחזרת צה"ל לרכס הבופור בדרום לבנון.
איציק סיפר כי כבר בשנת 1994 שימש כמפקד הבופור, וכי שש שנים לאחר מכן היה בין אלה שפינו את הציוד בשיירה האחרונה שיצאה מהמקום. לדבריו, בזמן שהנסיגה התקבלה אז בציבור הישראלי באווירה של הקלה, הוא עצמו היה מוטרד מאוד.
"כשהנחנו את המוצב ויצאנו משם, כולם צהלו", סיפר. "אני הייתי מאוד מוטרד, כי הבנתי שאנחנו עושים דבר רע מאוד. היה ברור לי שאנחנו מביאים את האויב למפתן הדלתות של התושבים, אבל לא היה עם מי לדבר".
עוד באתר:
לדבריו, נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000 הייתה מהלך שנבע בעיקר מהבטחת בחירות של אהוד ברק, והאופן שבו בוצעה העניק לחיזבאללה הישג תודעתי עצום. "זה היה אירוע מזעזע", אמר איציק. "פיגוע מגה-אסטרטגי שגרם למניות של נסראללה לעלות בקצב אסטרונומי, וזה הוביל גם לאינתיפאדה השנייה כמה חודשים אחר כך".
איציק הביע פליאה על הקולות שתוהים מדוע ישראל צריכה לשוב לבופור. לדבריו, מי שמכיר את המרחב מבין היטב את חשיבותו. "מי שהיה שם ופיקד על המרחב הזה לא מבין איך אפשר בלי זה", אמר.
הוא הסביר כי הבופור וסביבתו שולטים על מעברי נהר הליטני, נמצאים במרחק אווירי של קילומטרים ספורים ממטולה, ומאפשרים שליטה באש ובתצפית על יישובי הצפון ועל כוחות צה"ל. "כל מי שנמצא במוצב יכול לתווך אש על היישובים, לשלוט על מעברי הנהר ולפגוע בכוחות שנכנסים. יש לזה חשיבות טקטית גבוהה מאוד, ובגלל הסמליות גם חשיבות אסטרטגית".
עם זאת, איציק הודה כי החזקת הבופור והמרחב הסמוך אינה נטולת סיכון. הוא הזכיר כי בעבר הדרך אל המוצב וממנו הייתה חשופה ומסוכנת, וגבתה את חייהם של חיילים רבים. לדבריו, התפיסה הנוכחית חייבת להיות שונה לחלוטין מרצועת הביטחון שלפני הנסיגה.
"ההקשר היום אחר לגמרי", אמר. "כולנו בוגרי 7 באוקטובר, ואנחנו מבינים היטב שנסיגות מביאות מחירים בריבית דריבית. במקומות שבהם אין ריבונות מדינית אמיתית, כמו בדרום לבנון או בעזה, צה"ל צריך להיות בעומק השטח וליצור רצועת בידוד כדי שתושבי הגבול יוכלו לחיות חיים נורמליים".
לדבריו, המטרה אינה לשחזר את מודל המוצבים הישן, שבו נדרש לפתוח צירים מסוכנים לכל מוצב, אלא ליצור מרחב חיץ שבו צה"ל פועל באופן גמיש ונייד. "אני לא חושב שנחזור לאותה דינמיקה של מוצבים", אמר. "כן נחזיק חיץ ונפעל בו בצורות מגוונות. זה צריך לקבל תצורה של הגנה ניידת".
איציק הדגיש כי הדבר החשוב ביותר הוא שמדרום לליטני לא תהיה חזרה של חיזבאללה ושל תשתיותיו. לדבריו, אם המרחב יישאר ריק מאוכלוסייה עוינת ומתשתיות טרור, יהיה לכוחות קל יותר לזהות כל תנועה חשודה ולהגן על הגבול.
לדבריו, המשימה הנוכחית תלויה לא רק בצה"ל אלא גם בדרג המדיני, שיצטרך לאפשר לכוחות להחזיק בשטח ולהעמיק את האחיזה הביטחונית. "אין ספק שזה תלוי בדרג המדיני", אמר. "השאלה היא כמה זמן יאפשרו להחזיק מעמד בסיטואציה הזאת, במיוחד ברקע ההסכמים והלחצים האזוריים".
הראיון המלא מתוך 'המהדורה המרכזית' בהגשת אבי מימרן ב'קול חי':
