גאב"ד זוועהיל הגיע לביקור אצל המקובל הצדיק הגר"ימ שכטר. מה שהתחיל כביקור נימוסין להתברך לקראת שמחת נישואי בתו של הגאב"ד, הפך במהירות למסע בזמן אל סמטאות ירושלים שלפני תש"ח, ושעה ארוכה העביר הגרי"מ לגאב"ד מזכרונותיו בצל זקינו הרה"ק רבי שלומק'ה מזוועהיל זי"ע
במהלך השיחה, הפליג הגר"ימ שכטר ממרומי גילו אל ימי שחר נעוריו ברובע היהודי, שם התגורר לפני שחומות העיר העתיקה נפלו במלחמת השחרור. מסתבר שבצעירותו, התגורר הגר"ימ שכטר בעיר העתיקה בשכנות צמודה לבית נכדו של הרבי, האדמו"ר רבי מרדכי מזוועהיל זצ"ל (בעל ה'יקרא דמלכא'). השכנות הזו הפכה אותו לעד ראייה למחזות הוד יומיומיים.
"בכל יום ויום, לאחר שסיים את תפילתו בכותל המערבי, היה רבי שלומק'ע עוצר בבית נכדו בעיר העתיקה", שחזר הגר"ימ בהתרגשות. "השמועה הייתה פושטת בסמטאות כמו אש בשדה קוצים. תושבי הרובע כולם, נדכאים וקשי יום לצד תלמידי חכמים, היו נוהרים אל הבית כדי לזכות במבט, להתברך או לקבל עצה.
עוד באתר:
כנער, הייתי עומד שם, מביט מהצד ומרותק. ראיתי איך הרבי מקבל כל יהודי, שבור ככל יהיה, בסבר פנים יפות ובמאור פנים שאי אפשר לתאר במילים. מהשעות הנעלות האלו ינקתי, ומתוך כך זכיתי להתקרב אליו".
עוד סיפר הגרי"מ סיפור מעניין על ישרותו וענוותנותו המופלגת של רבי שלומק'ה זי"ע שהיה עם אביו רבי דוד שכטר זצ"ל שהיה מבאי ביתו, שפעם אחת הגיע לרבי בעל שאשתו מקשה לילד לבקש ברכה ור' דוד שנכח שם ציין שכתוב בליקוטי מוהר"ן שסגולה לזה לומר פרק מזמור לתודה ר' שלומק'ה אמר שתאמר מזמור לתודה ואכן האשה אמרה פרק זה ומיד נושעה למחרת הגיע הבעל לתת פדיון סכום כסף על העיצה והברכה של הרבי סירב רבי שלומק'ה זי"ע לקבל הכסף ואמר שיש לתת את הפדיון לרבי דוד שכטר משום שהוא זה שהביא עיצה זו מליקוט מוהר"ן בסיום הביקור המרומם, האציל הגרי"מ שכטר מברכותיו החמות על הגאב"ד, ואיחל לו כי הזיווג יעלה יפה ויזכו להקים בית נאמן בישראל בדרך אבות. ונפרדו לשלום מתוך ברכות לרוב.
