עכשיו כבר מותר לגלות: במסגרת התוכנית החשאית והשנויה במחלוקת להפלת משטר האייתולות באיראן, המוסד וארגוני הביון האמריקניים נערכו, לפי פרסומים זרים, להפעלת כוח כורדי משמעותי מתוך עיראק לתוך שטח איראן.
על פי פרסום של עמית סגל ב'ישראל היום', מדובר היה בתוכנית שאפתנית במיוחד, שבמרכזה פלישה של אלפי לוחמים כורדים מעיראק לאיראן, במטרה להצית התקוממות רחבה באזורים הכורדיים במדינה, שבהם חיים מיליוני כורדים. במקביל, על פי התוכנית, היו אמורות מיליציות של מיעוטים נוספים לפעול נגד המשטר האיראני מכיוונים שונים, במטרה לייצר לחץ פנימי שיטלטל את טהרן.
לפי הדיווח, צה"ל אף החל לתקוף בסיסים של משמרות המהפכה באזורי הגבול, כדי “לנקות את השטח” לקראת המהלך הכורדי. סגל כתב כי “אפשר רק לנחש איזה נשק הועמד לרשות הכורדים, ומאיזו חזית הוא הגיע”, והוסיף את המשפט הסמלי: “במזרח התיכון נשק שקנית במערכה הראשונה יופנה לפעמים כלפיך במערכה השלישית”.
עוד באתר:
ב'ג'רוזלם פוסט' פורסמו פרטים מפורשים יותר, ולפיהם הכורדים קיבלו נשק הן מארה"ב והן מהמוסד. לפי הדיווח, חלק מהאמל"ח היה נשק שנתפס בידי צה"ל מחמאס ברצועת עזה ומחיזבאללה בלבנון, ועבר התאמה מחדש לצורך שימוש נגד איראן. עוד דווח כי הכורדים עברו גם אימונים על ידי גורמים ישראליים, וכי ישראל הייתה מוכנה לספק להם מעטפת אווירית רציפה, כולל אזור אסור לטיסה וסיוע אש נגד כוחות איראניים שינסו לבלום את התקדמותם.
הרעיון היה להפוך את הכורדים, יחד עם מיעוטים נוספים באיראן, לכוח פנימי שיערער את המשטר מבפנים, בלי להציב חיילים אמריקניים על הקרקע. לפי מקורות המקורבים למוסד שצוטטו ב'ג'רוזלם פוסט', המהלך לא היה ישראלי בלבד, אלא נולד גם מתוך מחשבה אמריקנית, על רקע השימוש שעשתה ארה"ב בכוחות כורדיים בעיראק בשנת 2003.
אלא שהתוכנית נבלמה ברגע האחרון. לפי פרסום סגל, כאשר המהלך עמד לצאת לדרך, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן שוחח בזעם עם נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, והצליח לגרום לו לרדת מהרעיון. גם ב'ג'רוזלם פוסט' דווח כי קיימת מחלוקת בשאלה האם טראמפ בלם את המבצע בעיקר בעקבות לחץ של בכירים אמריקניים סביבו, או בשל ההתערבות הישירה של ארדואן.
ההתנגדות הטורקית לא מפתיעה: באנקרה כל מהלך צבאי כורדי רחב נתפס כאיום אסטרטגי, גם אם המפלגה המזוהה עם ה-PKK לא הייתה אמורה להיות חלק מהמבצע. ניתוח שפורסם במכון Lowy ציין כי שימוש בכורדים נגד איראן היה עשוי להרגיז את טורקיה, לסכן את תהליכי ההסדרה שלה מול הכורדים ואף לגרור התערבות טורקית נגד המהלך. לפי אותו ניתוח, טראמפ נסוג לאחר התייעצות עם הטורקים ואמר כי “המלחמה מסובכת מספיק בלי לערב את הכורדים”.
ברקע הדברים יש גם ספקות עמוקים לגבי יכולת הכורדים עצמם לשאת מהלך כזה. ב'Times of Israel' פורסם כי ארגוני המורדים הכורדיים באיראן קטנים ומפוצלים, וכי לרבים מהם יש זיכרון היסטורי מר של הבטחות אמריקניות וישראליות שנעלמו ברגע האמת. מומחים שצוטטו שם הזהירו כי הכורדים עלולים למצוא את עצמם כחיילי קרקע של מערכה אמריקנית-ישראלית, ואז להישאר לבד מול נקמת המשטר האיראני.
לפי שעה, לא ברור אם מבצע כזה אכן עמד לצאת לפועל באופן מיידי, או שמדובר בתוכנית שהייתה בשלב מתקדם אך נבלמה לפני הפעלתה. מה שכן ברור הוא שהדיווחים על “מבצע כורדי” בעיצומה של המלחמה מול איראן, שנראו אז כמידע לא מבוסס, מקבלים כעת הקשר רחב יותר: מאחורי הקלעים אכן התנהלה תוכנית חשאית להפעיל את הקלף הכורדי נגד טהרן.
כך או כך, הפרסום חושף ממד נוסף במערכה החשאית נגד איראן: לא רק תקיפות אוויריות, סייבר וחיסולים ממוקדים, אלא גם ניסיון להדליק חזית פנימית מתוך איראן עצמה. והאירוניה, כפי שניסח זאת עמית סגל, חריפה במיוחד: נשק שאיראן רכשה, מימנה או העבירה לשלוחותיה נגד ישראל, חזר בסופו של דבר, לפחות לפי התוכנית, להיות מופנה נגדה.
