רדיפת עולם התורה: עו"ד שלמה חדד, המייצג רבים מבני הישיבות שנעצרו, התראיין ל'מהדורת הבוקר' ב'קול חי' בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם, והתייחס למספר העצורים, לתנאי כליאתם ולהשלכות המשפטיות לאחר שחרורם.
לדבריו, נכון לעכשיו מוחזקים בכלא הצבאי כשלושים בני ישיבות, לאחר שבשיא גל המעצרים עמד מספרם על בין ארבעים לחמישים. הוא ציין כי הוא מייצג את רוב העצורים, אך לא את כולם.
באשר לתנאי הכליאה, אמר חדד כי התנאים הגשמיים סבירים יחסית ואינם דומים לדימויים הקשים שעולים לעיתים בציבור. לדבריו, העצורים מוחזקים בחדרים של כשמונה, מקבלים אוכל ויכולים להתפלל. לאחרונה אף נרשם שיפור מסוים בהתאמה לצורכי הדת, בין היתר כאשר עצורים שביקשו חדר ללא מסך נענו בחיוב, וכן קיימת אפשרות לבקש כי מפקד ולא מפקדת יטפל בעצור. עם זאת, הדגיש כי “התנאים הרוחניים עדיין אינם מספקים”.
עוד באתר:
חדד הסביר כי ריצוי תקופת המאסר אינו מעניק פטור מהשירות. עם שחרורו, נדרש הבחור להתייצב שוב בלשכת הגיוס, ואם אינו עושה זאת הוא עלול להיעצר פעם נוספת. “אנשים חושבים: ישבתי עשרים יום בכלא, אני פטור מצה"ל. התשובה הפוכה. מכאן הבעיה רק מתחילה, והמצב המשפטי עלול להיות גרוע יותר”, אמר.
לדבריו, הצבא מודע לכך שהמעצרים אינם גורמים לבני הישיבות להתגייס. “רוב מי שנעצר לא יתגייס, לא עכשיו ולא אחר כך. המעצר רק מוביל להתנגדות”, אמר, וטען כי המערכת הצבאית נתונה ללחצים מצד גורמים משפטיים להמשיך במדיניות המעצרים.
בדבריו ב'קול חי', חדד התריע גם מפני פגיעה באמון הציבור במשטרה. לדבריו, בחורים החשודים כעריקים נמנעים לעיתים מלהגיע לתחנות המשטרה גם כאשר הם נפגעי עבירה, מחשש שייעצרו, אף שקיימת הנחיה המאפשרת להם לפנות לקבלת סיוע משטרתי.
בסיום קרא חדד למשפחות שלא לנסות להתמודד לבדן. “אין מקרה אחד דומה לאחר. כל תיק תלוי במשך ההיעדרות, בנסיבות ובהגדרה המשפטית. התייעצות עם איש מקצוע כבר מהרגע הראשון יכולה לשנות לחלוטין את התוצאה”.
האזינו לריאיון המלא מתוך 'מהדורת הבוקר' בהגשת בצלאל קאהן ודוד חכם ב'קול חי':
