מאחורי חומות גבוהות, מבוצרות במערכות אבטחה פרטיות שעלותן מיליוני דולרים, ניהלו ראשי הקהילה הקיצונית 'לב טהור' את אחד המשטרים האפלים והאכזריים ביותר שידע העולם היהודי בעשורים האחרונים. הכת, שנדדה בין מדינות ויבשות תוך שהיא מותירה אחריה שובל של חקירות פדרליות, הגיעה אל קיצה במבצע בינלאומי מורכב שבו שולבו זרועות חוק מארצות הברית, קנדה, גואטמלה ומדינות נוספות במרכז אמריקה.
בראיון מורט עצבים לפודקאסט "טיף טיף" (Teef Teef), חושף הרב יואל יושע העשיל בלום את מאחורי הקלעים של קריסת המבצר. באמצעות מסמכים חסויים, הקלטות פנימיות ועדויות של ניצולים, מתאר בלום מערכת מתוכננת היטב של הרעבה, כפייה תרופתית ובידוד מוחלט, שנועדו לשבור את רוחם של מאות נשים וילדים.
מכולות משא ויריעות פלסטיק: הארכיטקטורה של הדיכוי
כאשר העתיקה הכת את מושבה לגואטמלה, הנהגת הכת הקימה מתחם סגור שנועד למחוק את המושג "תא משפחתי". הארכיטקטורה של המחנה תוכננה לצורכי שליטה ודיכוי פיזי ומנטלי קשוח.
עוד באתר:
"הפרידו את המקום", מתאר בלום את המבנה הפנימי של מחנה האימה. "כל הגברים הופרדו מכל הנשים. הגברים ישנו בתוך מכולות משא (Shipping Containers) שמשמשות להובלה ימית, והנשים והילדים אולצו לישון באוהלים שנבנו מיריעות פלסטיק שחורות. הם אספו מוטות במבוק רחבים, ובעזרת יריעות הפלסטיק השחורות האלה הקימו מעין קוביות ותאים קטנים (Cubicles). בתוך המרחב הצר הזה הצטופפו כמאתיים בני אדם".
התנאים הסניטריים היוו חלק בלתי נפרד מאמצעי ההשפלה. "בכל המתחם העצום הזה היו ארבעה תאי שירותים בלבד", מספר בלום. "הנשים והילדים לא הורשו לצאת מהאוהלים הצרים שלהם באמצע הלילה אל השטח הציבורי. המשמעות הייתה מחפירה", אומר בלום ומתאר התנהלות משפילה חסרת תנאים אנושיים, לגביה עדיף שלא להכביר במילים. מלבד זאת – משטר היום־יום כלל גם איסור מוחלט על שימוש במים חמים, וכלל חברי הכת, מקטן ועד גדול, חויבו להתרחץ במים קרים בלבד תחת כיפת השמיים.
"מחקרי הגנטיקה" של ההנהגה: החרם השיטתי על החלבונים
השליטה הקיצונית של מנהיגי הכת לא עצרה בתנאי המגורים, אלא חילחלה אל התפריט היומי של הילדים. בלום חושף כיצד אחד מחברי ההנהגה הבכירים השתמש בתיאוריות מומצאות כדי להצדיק תוכנית הרעבה שיטתית, שנועדה להחליש את גופם של החברים ולמנוע מהם את היכולת הפיזית להתנגד או לברוח.
"אחד מראשי המערכת החליט לערוך חיפושים ברשת, והוא גוגל ומצא כל מיני דברים על גנטיקה", מסביר בלום את המניפולציה הפסאודו־מדעית. "על בסיס זה הוא קבע כי חלבונים פוגעים במוח של האדם ונוטלים ממנו את כוחו. כתוצאה מכך, הם מנעו חלבונים מחברי הכת באופן מכוון ומודע. לא ביצים, לא דגים, לא בשר ולא חלב. שום דבר שיש בו חלבון לא הוכנס אל הפה".
התזונה הוגבלה למינימום ההכרחי להישרדות ביולוגית: "הם אכלו בעיקר סוגים מסוימים של פירות וירקות, וגם אותם בדקו בקפדנות קיצונית מחשש לתולעים. את הלחם שלהם הם אפו בעצמם, לחם שהיה עשוי אך ורק מקמח ומים, ללא שמן, ללא סוכר וללא שום תוספת. הילדים והמבוגרים הסתובבו במצב של תת־תזונה מתמשך, מוחלשים פיזית וחסרי אונים".
המכתב בתוך הסנדוויץ': משטר הסמים המולחם
אמצעי מרכזי נוסף לשבירת כושר ההתנגדות של חברי הכת היה שימוש קבוע ואינטנסיבי בכפייה של תרופות פסיכיאטריות קשות, שחולקו לחברים ללא כל פיקוח רפואי מוסמך או אינדיקציה קלינית אמיתית.
"הם חילקו שם כדורים פסיכיאטריים לכל מי שהראה סימן קל של אי־שקט או חוסר צייתנות", מגלה בלום. "יש בידי הקלטות ותיעודים פנימיים שבהם נשמעים אנשי ההנהגה כשהם מפעילים לחץ כבד על אישה מסוימת, עוקבים אחריה ומכריחים אותה לקחת את הגלולות שלה מדי יום ביומו. הם הבהירו לה שהיא חייבת לבלוע את הכדורים ושאין לה שום ברירה אלא לציית לחוקי המקום".
בלום נחשף לעומק התופעה כאשר אחד הנערים הצליח לחמוק מהשמירה הקפדנית של הכת ולהימלט. "כשהנער הזה ברח והגיע אליי, היה ברשותו כריך קטן שהוא לקח לדרך. בתוך הסנדוויץ' הזה הוא הטמין שלושה כדורים. לקחתי את הכדורים האלה לבדיקה מעבדתית בבית מרקחת כדי להבין במה מדובר, והתברר שכל שלושת הכדורים היו תרופות פסיכיאטריות חזקות ביותר (Mental Pills) המיועדות למצבים נפשיים קשים. הם פשוט סיממו את האנשים כדי לשמור על שליטה".
נישואי ילדים בני 14 והפרדת משפחות
המדיניות החברתית של "לב טהור" התבססה על ניתוק מוחלט של הקשר בין הורים לילדים, ועל הנדסה חברתית כפויה שכללה נישואי קטינים וקטינות בניגוד מוחלט לחוק הבינלאומי.
"אחת הפרקטיקות המרכזיות בכת הייתה הפרדת הילדים מהוריהם הביולוגיים", מתאר בלום. "הם לקחו את הילדים ומיקמו אותם אצל משפחות אחרות בתוך הכת, כך שהילדים גדלו בבתים זרים ולא הכירו את אבא ואמא שלהם. וכאשר הנערות הגיעו לגיל 12 או 13, כבר החלו להכין אותן לנישואין. נערות בנות 14 הושאו לגברים מבוגרים בני 25. זו הייתה המערכת שלהם, ואף הורה לא יכול היה להביע התנגדות או להחזיק בדעה עצמאית על חייו או על גורל ילדיו".
המנהיגות השתמשה בטקטיקות של טרור פסיכולוגי כדי למנוע כל מחשבה על עזיבה. "היה שם שימוש קבוע באלימות פיזית ומילולית קשה (Physical and Mental Abuse)", מבהיר בלום. "הם החדירו בילדים פחד, אימה וטרור פסיכולוגי עמוק. חונכו אותם להאמין שהעולם שבחוץ הוא מקום טמא ומסוכן, ושאם הם יברחו – הם ימותו מיד. הילדים היו מפוחדים לחלוטין, משותקים מאימה, ולא מסוגלים אפילו להעלות על דעתם את האפשרות לבקש עזרה".
רגע השבירה: בדיקת הרופא ששינתה את פני המשחק
המפנה הגדול שהוביל לקריסתה הסופית של הכת החל בעקבות מקרה רפואי קיצוני של אחת הילדות, שנחלשה בצורה כה דרמטית עד שראשי הכת נאלצו להביא אותה אל רופא מקומי בגואטמלה, מחשש לחייה. הם קיוו להשיג תרופות ולחזור אל המתחם הסגור, אך הרופא המקומי סירב לעצום את עיניו.
"הם הביאו את הילדה הזו אל הרופא, אבל המצב שלה כבר היה קריטי", משחזר בלום את נקודת המפנה. "הרופא הזה, שבמהלך חמישים שנות עבודתו ראה מאות אלפי מטופלים, הבין מיד שמשהו מחריד מתרחש כאן. הוא לא ראה פציינט רגיל, אלא שלד מהלך. הילדה הייתה במצב קיצוני של תת־תזונה, ועל גופה נמצאו סימנים ברורים של התעללות פיזית קשה וכפייה תרופתית. הרופא סירב לקבל את ההסברים המפותלים של אנשי הכת והעביר דיווח דחוף ומפורט לרשויות החוק".
העדות הרפואית הזו שימשה כראיית זהב (Hard Evidence) בבתי המשפט לענייני משפחה ובמשרדי הממשל בארצות הברית ובקנדה. התיק הרפואי הועבר לטיפולן של סוכנויות הגנת הילד הבינלאומיות (CPS) והמשטרה הפדרלית, והעניק את הבסיס המשפטי הנדרש לפריצה אל תוך המתחם המבוצר.
המצוד הבינלאומי והנפילה בבתי הכלא הפדרליים
בעקבות הדיווחים הרפואיים והצווי המשפטיים, פתחו כוחות הביטחון בגואטמלה, בשיתוף פעולה עם ה־FBI ורשויות החוק בקנדה, בפשיטות מתואמות על מתחמי הכת. מנהיגי הכת הבינו כי טבעת החנק מתהדקת וניסו להבריח קבוצות של חברים וילדים למדינות שכנות – בהן קולומביה, מקסיקו, אקוודור ופנמה – תוך שימוש בדרכונים מזויפים או פקועי תוקף.
"הם ניסו להימלט לכל עבר", מספר בלום על שלבי הסגירה של המצוד. "חלק מהמשפחות נתפסו בשדות התעופה בקולומביה ובמקסיקו. קבוצה אחת, שכללה אמא לבדה עם שישה ילדים, אותרה באקוודור. רשויות המכס וההגירה בפנמה עבדו בתיאום מלא עם מחלקת המדינה האמריקאית (State Department), עצרו את חברי הכת שניסו לעבור את הגבול וגירשו אותם מיד. במהלך הפשיטות על המבצרים שלהם, השוטרים חילצו את הילדים ומצאו עוד ארבעה ילדים שנחשבו לנעדרים במשך תקופה ארוכה".
הניתוח המשפטי והרפואי שנערך לילדים לאחר חילוצם חשף את עומק הזוועה. "הילדים האלה עברו שבר פיזי ונפשי עמוק, ורבים מהם נותרו עם נזק קבוע (Permanent Damage)", מסכם בלום בכאב. "הם זקוקים לתהליך ארוך מאוד של תרפיה ושיקום כדי ללמוד איך לתפקד מחדש כבני אדם נורמליים בחברה תקינה. רוב מנהיגי הכת ואנשי ההנהגה המרכזיים נמצאים כעת מאחורי סורג ובריח בבתי כלא פדרליים בארצות הברית, כמו כלא 'פורט דיקס' (Fort Dix) הידוע לשמצה, שם הם מרצים עונשי מאסר כבדים מאוד ללא יכולת גישה למערכות תקשורת או אימייל. המטרה הנוכחית שלנו היא להבטיח שכל הילדים יזכו להגנה מלאה ושרודפיהם ייתנו את הדין עד האחרון שבהם".
