בצל המלחמה מול איראן שהתחדשה בליל כ"ג בסיוון, רבים נזכרים בתאריך, שלו משמעות מיוחדת במגילת אסתר. על פי הכתוב, ביום זה נכתבו האגרות החדשות שהעניקו ליהודים את הזכות "להיקהל ולעמוד על נפשם" מול אויביהם ברחבי ממלכת אחשוורוש.
במגילת אסתר מתואר כיצד לאחר נפילת המן הרשע, נקראו סופרי המלך בכ"ג בסיוון כדי לנסח את הצו החדש: "וַיִּקָּרְאוּ סֹפְרֵי הַמֶּלֶךְ בָּעֵת הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי הוּא חֹדֶשׁ סִיוָן בִּשְׁלוֹשָׁה וְעֶשְׂרִים בּוֹ". בהמשך ניתנה ליהודים הרשות "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם", פסוקים המהווים מקור לעידוד וחיזוק גם בתקופות מאתגרות בימינו.
לפני 43 שנים, בשנת תשמ"ג, הרחיב הרבי מליובאוויטש על משמעותו הרוחנית של היום. לדבריו, בכל שנה בכ"ג בסיוון "נקראים 'סופרי המלך' – מלכו של עולם", והם כותבים מחדש את הברכות והישועות עבור עם ישראל. הרבי הדגיש כי באמצעות זכירה נכונה של המאורעות שאירעו ביום זה, ניתן לעורר מחדש את אותן השפעות של ישועה והצלה.
עוד באתר:
בדבריו ציין הרבי כי "כאשר נזכרים כדבעי אודות המאורע הנ״ל שאירע בכ״ג סיון, אזי 'נעשים' כל ענינים אלו מחדש". רעיון זה מבוסס על דברי חז"ל והאר"י הקדוש, שלפיהם "והימים האלו נזכרים ונעשים" – כאשר זוכרים את מהות היום כראוי, מתחדשת השפעתו הרוחנית גם בדורות הבאים.
רבים מנצלים את היום המיוחד לתפילה ובקשה עבור כלל ישראל, להצלחת חיילי צה"ל וכוחות הביטחון, להפסקת הרדיפה כלפי לומדי התורה ולישועת עם ישראל כולו. לצד התפילות האישיות, נשמעת גם התפילה הגדולה לגאולה האמיתית והשלמה במהרה בימינו, אמן.
