רדיפת עולם התורה והמשך מעצר תלמידי הישיבות: מסמך רשמי של צה"ל חושף כי במהלך שנת 2025 נעצרו 245 צעירים חרדים המשתייכים ל"אוכלוסייה שדחתה את שירותה לצורך לימודים תורניים ולא התייצבה לשירות". ארבעה נוספים התייצבו בעצמם.
מרשימת המעצרים עולה כי נתב"ג הפך למוקד המרכזי ללכידת בני הישיבות: 208 מהעצורים נתפסו בנמל התעופה. עצור נוסף נעצר במעבר טאבה, אחד בנמל חיפה, 14 הועברו לידי הצבא באמצעות משטרת ישראל ו-21 נעצרו ישירות בידי המשטרה הצבאית.
עוד באתר:
עוד בנושא ב'אמס' >>
אלא שמעבר למספרים, המסמך מותיר ללא מענה שאלה רגישה שמעסיקה משפחות ועורכי דין המלווים את העצורים: מדוע בקרב הבחורים שנעצרים ונשלחים לכלא הצבאי ניכרת, לטענתם, נוכחות גדולה במיוחד של צעירים מזרחיים?
בבקשת המידע התבקש צה"ל למסור נתונים גם בחלוקה עדתית. בתשובתו טען הצבא כי אין בידיו רשימת עצורים בחלוקה לבני הציבור החרדי או על פי שיוך עדתי. רק ביחס לשנת 2025 נערך פילוח של עצורים שמעמדם נבע מדחיית שירות לצורך לימודים תורניים.
משמעות הדברים היא שהמסמך אינו מאפשר לקבוע באופן מבוסס כי רוב העצורים הם מזרחיים. הרשימה כוללת ראשי תיבות בלבד, ואי אפשר להסיק מהם באופן אמין את מוצאם של העצורים. עם זאת, גם אי אפשר לבדוק באמצעות הנתונים שצה"ל מסר אם טענות האפליה נכונות, משום שהצבא טוען שאינו אוסף או אינו מחזיק את הפילוח המבוקש.
"רק ספרדים עוצרים, שימו לב": מרן הראש"ל הגר"י יוסף מתייחס
גורמים בציבור החרדי מעלים אפשרות שהפער, ככל שהוא אכן קיים, אינו נובע בהכרח מהוראה רשמית להעדיף מעצר של בני עדות המזרח, אלא מהבדלים במעטפת ההגנה שסביב הבחורים: היכרות עם ההליכים, ייעוץ משפטי מוקדם, קשרים מוסדיים ויכולת להימנע ממצבים שבהם מתבצע המעצר. אולם ללא נתונים מסודרים מדובר בהשערה בלבד, ולא במסקנה מוכחת.
צה"ל סירב גם לחשוף את שיטות האיתור והמעצר, בטענה שהמידע עלול לפגוע בפעולות האכיפה. הבקשה לקבל את משך כל מעצר ואת סיבת השחרור נדחתה בנימוק שהדבר יחייב בדיקה ידנית של מאות תיקים וכשמונה עד תשעה ימי עבודה, המוגדרים מבחינתו "הקצאת משאבים בלתי סבירה".
כך נוצר מצב מטריד: הצבא מצליח לאתר ולעצור מאות לומדי תורה, אך אינו מסוגל או אינו מוכן להציג לציבור תמונה מלאה של זהות העצורים, משך כליאתם, תוצאות ההליכים והאם קבוצות מסוימות בתוך הציבור החרדי נפגעות יותר מאחרות.
המסמך מוכיח את היקף המעצרים, אך לא מוכיח אפליה עדתית. דווקא משום שהטענה חמורה, נדרש מצה"ל לפרסם נתונים מלאים שיאפשרו לבדוק אותה, ולא להותיר את המשפחות עם תחושות קשות ועם רשימה ארוכה של ראשי תיבות בלבד.
