לקראת יום ג' בתמוז, הרב שניאור אשכנזי עוסק באחת השאלות המרכזיות המלוות את חסידות חב"ד בעשורים האחרונים – שאלת אי-מינויו של ממשיך לרבי מליובאוויטש. מתוך התבוננות זו, הרב מציג תפיסה רחבה על מהות הדור הנוכחי, ירידת הדורות והאחריות האישית המוטלת על כל פרט.
העידן ללא נפילים: מבוזר, לא יתום
הרב פותח בתיאור תופעה גלובלית החורגת מגבולות חב"ד או העולם היהודי: אובדן דמויות המפתח והענקים בכל תחומי החיים. בעוד שבעבר הונהג העולם על ידי "פרוז'קטורים" – מנהיגים פוליטיים, רוחניים או מדעיים בעלי סמכות מוחלטת לעיני מאות אלפים – כיום המציאות מורכבת ממיליארדי נורות לד קטנות.
הביטוי לכך נמצא אפילו בפרסי נובל או במחקרים אקדמיים, שכמעט ואינם מוענקים עוד לאדם יחיד אלא לצוותים, וכן ב"חוכמת ההמונים". הרב מסביר כי ההיסטוריה אינה מקרית, והיעדרם של מנהיגים בסדר גודל היסטורי הוא קריאה אלוקית ישירה לפרט: "עכשיו אתה המנהיג ואת המנהיגה".
משה והמרגלים: המעבר מציוט לבחירה
עוד באתר:
כדי להסביר את המגמה הרוחנית של ביזור הכוח, הרב חוזר לפרשת שלח לך (בעוד שבארה"ק כבר אוחזים בפרשת קורח, הרי שבחו"ל פרשת השבוע הינה שלח) ולשאלת הרמב"ן: כיצד נתן משה רבנו יד למפעל המרגלים שהחריב דור שלם. התשובה טמונה במילים "שלח לך – לדעתך". הקדוש ברוך הוא לא סירב להביע עמדה מתוך אדישות, אלא אותת למשה שהגיעה העת להעלות את העם מדרגה: מעמדת עבדים מצייתים לעמדת שותפים בוחרים, היוזמים ומעצבים את המציאות בעצמם.
תהליך זה נמשך לאורך כל ההיסטוריה היהודית:
-
ארבעת חומשי התורה הראשונים: התגלות אלוקית מוחלטת וכפויה ("כפה עליהם הר כגיגית").
-
ספר דברים: הפרשנות וההנגשה של משה רבנו, שבה השכינה מדברת מתוך גרונו.
-
תקופת הנביאים, החכמים והתורה שבעל פה: ירידה הדרגתית ברמת הסמכות השמיימית הגלויה, לטובת עלייה עצומה בכמות האנשים השותפים ליצירה הרוחנית.
פורים: שיאה של האינדיבידואליות
הרב מביא את שיחתו של הרבי על משתה אחשוורוש והמילים "והשתייה כדת אין אונס" כמשל לעידן המודרני. המשתה חגג את סוף החוק המוחלט ואת הולדת האינדיבידואליות, שבה כל אדם עושה כרצונו.
דווקא בנקודת השפל הזו, בגלות ובחשיכה רוחנית, כאשר אסתר קראה "לך כנוס את כל היהודים", התרחש איחוד היסטורי חסר תקדים שבו העם כולו בחר מעצמו בתורה ("קיימו וקיבלו"). פורים מייצג את מתן התורה האמיתי, מפני שהוא נבע מבחירה חופשית ומלמטה, ולא מכפייה מלמעלה.
סיכום: העצה של הרבי
הרב חותם בסיפורו של הרב צבי הירש ויינרב, שפנה בעבר לרבי בעת משבר זהות. הרבי השיב לו בטלפון בעילום שם: "יש יהודי במרילנד ששמו ויינרב, כדאי שהוא יתייעץ איתו… לפעמים יהודי צריך לדעת לדבר עם עצמו".
המסר המרכזי הוא שהרבי לא בא לאסוף חסידים מצייתים, אלא להעניק לכל אחד את הגפרור כדי להאיר את סביבתו. צמצום הנוכחות הגלויה של המנהיג בדורנו נועד לאלץ את הפרט לצאת מעמדת השחקן המשקיף ביציע, לקחת אחריות, להעז ולגלות את הניצוץ האלוקי בפינה הפרטית שלו.
