החטיבה לתכנון וכלכלה ברשות המסים פרסמה מחקר מקיף וראשוני המהווה ניתוח רב שנתי באשר לזכאות ושיעורי מיצוי למענק עבודה. המחקר, שגובש על ידי נטליה מירוניצ'ב, מנהלת תחום בכירה למחקר וסטטיסטיקה, מתבסס על נתוני שנות הזכאות 2013 עד 2023. מענק עבודה, הידוע בשמו המקורי כמס הכנסה שלילי, משולם ישירות לחשבון הבנק של שכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך העומדים בקריטריונים. מטרתו המרכזית היא "צמצום תחולת העוני בקרב אנשים עובדים והגברת ההשתתפות בכוח העבודה".
הזכאות נקבעת לפי גיל, קיום ילדים וטווח הכנסה ממוצעת שנע לרוב בין 2,500 ש"ח ל-8,000 ש"ח. על אף מהלכי הנגשה הכוללים קמפיינים, שליחת מכתבים ומעבר להגשה מקוונת באזור האישי ללא צורך בדואר, שיעור המיצוי הכלל-ארצי נותר יציב לאורך השנים ועומד על כ-70% בלבד.
על פי ממצאי המחקר, "המאפיין העיקרי המשפיע על נכונות לממש זכאות הוא ניסיון עבר מוצלח עם הגשת בקשה למענק". הנתונים מראים כי בשנים 2014–2023 שיעור המימוש בקרב אלו שקיבלו מענק בעבר פעם אחת עמד על 77%, בעוד שבקרב אלו ללא ניסיון קודם הוא צנח ל-42% בלבד. כמו כן, "אנשים שקיבלו מענק בעבר שלוש פעמים או יותר, מימשו את זכאותם למענקים בשנים הבאות בלמעלה מ-90% מהמקרים".
עוד באתר:
מעניין לציין כי שיעור בעלי הניסיון הקודם בקרב מגישי בקשות שנמצאו לא זכאים (46.5%) היה גבוה כמעט פי שניים מזה של זכאים שלא הגישו (24.9%). המודל הסטטיסטי מראה כי קיום עבר של אי-מימוש מהווה גורם מנבא חזק לכך שההתנהגות תתקבע, כאשר בקרב מי שהיה זכאי בעבר ולא הגיש, שיעור אי-המימוש מגיע ל-74%.
גורם משפיע נוסף הוא גובה המענק. בשנת 2023 עמד שיעור המימוש על 84% בקרב נשים ו-76% בקרב גברים כשהסכום עלה על 5,000 ש"ח, לעומת 43% בקרב נשים ו-39% בקרב גברים כשהסכום היה נמוך מ-500 ש"ח. לאורך כל התקופה נרשם מיצוי גבוה יותר בקרב נשים.
עם זאת, הפער מצטמצם: בעוד שנשים גדלו מ-72.4% ב-2013 ל-75.4% ב-2023, גברים רשמו זינוק מ-53.3% ל-60.9%. נשים הפגינו התנהגות רציונלית יותר, והפער בין סכום המענק הממוצע למממשים מול לא-מממשים עמד על 27% אצל נשים לעומת 17% אצל גברים. נשים זכו לתוספת של 50% לסכום המענק, ובשנים 2022–2023 ניתנו מענקים מוגדלים לנשים מגיל 60 בשל העלאת גיל הפרישה. המענק מחולק לפי כמות ילדים, כאשר קטגוריית 3 ילדים ומעלה מזכה בסכום גבוה יותר.
המחקר מצביע על כך שלרמת הפריפריאליות הגיאוגרפית או לגודל הרשות המקומית יש השפעה מועטה ביותר על המימוש, והיא מורגשת בעיקר בקרב גברים. לעומת זאת, למאפיינים הדתיים של יישוב המגורים יש השפעה גדולה. ביישובים בעלי רוב חרדי, כגון בני ברק, מודיעין עילית ואלעד, נרשמו שיעורי המימוש הגבוהים ביותר בארץ, הנעים בעקביות בין 82% ל-87% (ובממוצעים מסוימים 85%–88%), לצד פער מגדרי נמוך משמעותית.
בישובים עם רוב יהודי לא-חרדי נע שיעור המימוש בין 65% ל-69%. פערים שהיו בעבר לרעת היישובים הערביים (שנעו בין 55% ל-67%) והדרוזיים (שנעו בין 56% ל-72%) הצטמצמו לחלוטין והשתוו לאוכלוסייה היהודית הכללית בשנים 2018 ו-2020.
בניתוח המאפיינים נמצא כי בעלי הכנסות עבודה בינוניות-גבוהות נוטים לממש את זכאותם, ואילו המשתכרים פחות מ-26,120 ש"ח לשנה מתחלקים לתתי-קבוצות. גברים בקטגוריה זו לא יממשו את זכאותם בהסתברות של 50%. אצל נשים, אם המענק נמוך מ-1,520 ש"ח, 46% לא יממשו אותו, ואלו שהכנסתן נמוכה מ-7,350 ש"ח בשנה לא יממשו בסבירות של 55%.
ברשות המסים מסכמים כי ההשפעה החלשה של גורמים אלו מרמזת כי הסיבה לאי-מיצוי אינה "עבודה בשחור", "קשיי שפה" או "כתובת שגויה". החל משנת 2024 נכנסו לתוקף הרחבות חקיקתיות, כולל מענקים לפעוטות עד גיל 3 ותוספת 50% לגברים עם ילדים עד גיל 18, אשר עשויים להגדיל את שיעורי המיצוי בעתיד.
