ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן נחשף בימים האחרונים באתר שילה הקדומה: שלושה קנקני אגירה גדולים ומרשימים, המתוארכים בשלב זה לתקופת הברונזה התיכונה ונשמרו באדמה במשך אלפי שנים.
הקנקנים התגלו במסגרת עונת החפירות השנתית באתר, סמוך לאזור המזוהה במחקר ובמסורת עם מקום המשכן בתקופת המקרא. כעת ייבדקו הכלים באופן מדוקדק, בניסיון לקבוע את גילם המדויק ולברר מה הוחזק בהם.
ההערכה הראשונית היא כי מדובר בכלי אגירה ששימשו לתוצרת חקלאית, ובה ייתכן ענבים, יין, שמן זית או מוצרים נוספים שהיו חלק מחיי היום־יום באזור הקדום. עם זאת, רק בדיקות מעבדה וניתוח שרידים אורגניים, ככל שיימצאו, יוכלו לקבוע זאת בוודאות.
עוד באתר:
החפירות נערכות בהובלת אתר התיירות שילה הקדומה ועמותת משכן שילה, בשיתוף קמ"ט ארכיאולוגיה במשרד המורשת. בראש המשלחת עומד ד"ר סקוט סטריפלינג, המתמחה בארכיאולוגיה של תקופת המקרא.
מתחת לשכבות המקראיות
שלושת הקנקנים נמצאו במהלך חפירת עומק שנועדה להגיע עד סלע האם ולהשלים את הבנת הרצף ההיסטורי של האתר. באותו שטח כבר נחשפו בעבר כ־10,000 עצמות בעלי חיים, כלי חרס רבים מתקופת הברונזה המאוחרת וממצאים נוספים, ובהם פריטי זהב וכסף שהוגדרו כמנחות.
הקנקנים החדשים התגלו בשכבה קדומה יותר, מתחת לממצאים מתקופת הברונזה המאוחרת ומתחת לשכבות מתקופת הברזל. מיקומם מאפשר לחוקרים להעמיק את הידע על התקופות שקדמו לימי המשכן ועל האוכלוסייה שחיה בשילה עוד קודם לכן.
לדברי החוקרים, עצם השתמרותם של שלושה כלי אגירה גדולים יחד עשויה ללמד על פעילות חקלאית מאורגנת, על אחסון מזון או על שימוש כלכלי־קהילתי רחב יותר. בשלב זה עדיין מוקדם לקבוע אם הקנקנים נמצאו במקומם המקורי או הועברו לשם בתקופה קדומה.
"עוד פרק בסיפורה של שילה"
ראש משלחת החפירה, ד"ר סקוט סטריפלינג, אמר כי מדובר בממצא מרגש במיוחד. "יצאנו לחקור את השכבות הקדומות ביותר באתר כדי להבין טוב יותר את ההיסטוריה של שילה, ובדרך גילינו שלושה קנקני אגירה מרשימים שנשמרו במשך אלפי שנים", אמר.
לדבריו, "כעת נוכל לחקור מה היה בתוכם ואולי ללמוד פרטים חדשים על חיי היום־יום של האנשים שחיו כאן. בכל שנה אנחנו מגיעים עם חוקרים ומתנדבים מרחבי העולם כדי לחשוף עוד פרק בסיפורה של שילה, וגם השנה בחרו אנשים להגיע למרות המלחמה, משום שהם מבינים את חשיבותו של המקום".
שר המורשת עמיחי אליהו קשר את הממצא לשורשיו ההיסטוריים של עם ישראל בארץ. "כל שכבה באדמה של שילה מספרת את מה שאי אפשר להכחיש", אמר. "עם ישראל חי כאן, עבד כאן וייצר כאן יין ושמן לפני אלפי שנים. נמשיך לפתח ולחפור את ההיסטוריה שלנו בשילה ובכל רחבי יהודה ושומרון".
הממצא צפוי לעבור כעת תהליך שימור, תיעוד ובדיקות מדעיות. רק לאחר השלמתן יוכלו החוקרים לקבוע באיזו תקופה בדיוק נוצרו הקנקנים, מה הכילו ומה הם מלמדים על החיים בשילה הקדומה.
