בדיוק כפי שעשה במערכות הבחירות הקודמות, גם הפעם פועל ראש הממשלה בנימין נתניהו מאחורי הקלעים כדי להביא לאיחוד בין בצלאל סמוטריץ' לאיתמר בן גביר. אלא שהפעם, כך נראה, מדובר במהלך בעל שתי מטרות אסטרטגיות במקביל.
בליכוד מזהים את התחזקותו של גדי איזנקוט בסקרים ואת מעמדו המתגבש כמועמד מוביל בגוש המרכז-שמאל. מבחינת נתניהו, מדובר ביריב אידיאלי לקמפיין בחירות שיתבסס על המסר המוכר: "כדי לנצח את המחנה שמנגד – צריך ליכוד גדול". תרחיש כזה עשוי לאפשר לו לשחזר את אסטרטגיית 2015, שבמסגרתה שאב מנדטים משותפיו הטבעיים בגוש הימין לטובת מפלגתו.
בליכוד מודאגים במיוחד מהפופולריות של איתמר בן גביר, שממשיך להציג נתונים גבוהים בקרב מצביעי הימין ומסתמן כדמות השנייה בעוצמתה במחנה אחרי נתניהו עצמו. מבחינת ראש הממשלה, ככל שעוצמה יהודית תיחלש – כך יגדל פוטנציאל ההתחזקות של הליכוד.
עוד באתר:
אלא שהמציאות הפוליטית מציבה בפניו מגבלה משמעותית. אם הליכוד יחל בקמפיין אגרסיבי לשאיבת קולות ממפלגות הימין, מי שעלול לשלם את המחיר ראשון הוא בצלאל סמוטריץ', שממילא נאבק בשולי אחוז החסימה בחלק מהסקרים. בליכוד חוששים גם מאפשרות שבן גביר עצמו ינסה למשוך אליו מצביעים מהציונות הדתית, מה שעלול להעמיק עוד יותר את המשבר של סמוטריץ'.
מכאן נובעת, לפי הערכות במערכת הפוליטית, ההתעקשות של נתניהו על איחוד בין השניים. רשימה משותפת תקטין את הסיכון לאובדן קולות בימין ותאפשר לליכוד לנהל קמפיין גיוס מנדטים אגרסיבי יותר, מבלי לחשוש מקריסת אחת ממפלגות הגוש.
בן גביר לא ממהר להתאחד
בסביבתו של בן גביר אינם מגלים התלהבות מהרעיון. בעוצמה יהודית טוענים כי החסם המרכזי לאיחוד אינו הם, אלא סמוטריץ' עצמו.
לטענתם, יו"ר הציונות הדתית מתקשה למשוך קהלים חדשים ואף מרחיק מצביעים מסוימים, בעיקר מהמגזר החרדי. במפלגה מזכירים את התנגדותו האחרונה לחוק יסוד לימוד התורה כדוגמה לצעד שעורר ביקורת בקרב חלקים מהציבור החרדי.
למרות חילוקי הדעות, ההערכה הרווחת במערכת הפוליטית היא שככל שיתקרב מועד הבחירות, הלחץ הציבורי והפוליטי על שני הצדדים יגבר, והאפשרות לריצה משותפת תחזור לשולחן.
סערה במחנה המרכז: מי אשם בירידה בסקרים?
במקביל, גם בגוש המרכז-שמאל מתנהלים עימותים פנימיים. בתוך מפלגת "ביחד", המיזם הפוליטי המשותף של נפתלי בנט ויאיר לפיד, הולכת וגוברת המתיחות בעקבות היחלשותה היחסית בסקרים.
בסביבת בנט טוענים כי התחזקותו של גדי איזנקוט באה בעיקר על חשבון יש עתיד, וכי לפיד מתקשה לשמר את בסיס התמיכה המסורתי שלו. מנגד, במחנה לפיד מזכירים כי בנט כבר הוכיח בעבר פער משמעותי בין סקרים לתוצאות אמת.
שם נוהגים להזכיר את מערכת הבחירות של 2015, אז הוצג בנט בסקרים כמועמד שזוכה לתנופה גדולה, אך סיים עם הישג נמוך משמעותית מהתחזיות. לעומתו, לפיד הצליח באותה מערכת בחירות להשיג תוצאה גבוהה יותר מזו שחזו לו הסקרים.
המפסיד הגדול עלול להיות לפיד
למרות חילופי ההאשמות, יש מי שסבורים כי מי שעלול להיפגע יותר מכל מהמבנה הפוליטי הנוכחי הוא דווקא יאיר לפיד. בעוד שנפתלי בנט נהנה ממעמד ציבורי עצמאי ומבסיס תמיכה יציב יחסית, לפיד ויתר למעשה על האפשרות לייצר חיבור משמעותי יותר עם גדי איזנקוט ולבסס מחדש את מעמדו כמנהיג המרכז.
כתוצאה מכך, הוא מוצא את עצמו לכוד במסגרת פוליטית שאינה מאפשרת לו להתרחב לכיוון השמאל, אך גם אינה מבטיחה לו את ההובלה בגוש. אם מגמת הסקרים תימשך, ישנם גורמים במערכת הפוליטית הסבורים כי לפיד עלול לסיים את מערכת הבחירות הבאה עם ייצוג מצומצם יותר מזה שהיה משיג אילו בחר להתמודד לבדו.
