כתב אישום הוגש נגד ארבעה ממשתתפי המחאה החרדית שנערכה מול ביתו של שופט בית המשפט העליון נעם סולברג, במחאה על מעצרם של תלמידי ישיבות.
עיון בכתב האישום מגלה פער ניכר בין הכותרות החריפות שנלוו לאירוע לבין העבירות המיוחסות בפועל לעצורים. הארבעה אינם מואשמים בניפוץ חלונות, בהשחתת רכב או בגרימת נזק אחר לרכוש. העבירה המרכזית המיוחסת לכולם היא התקהלות אסורה, ולשניים מהם מיוחסת גם הסגת גבול כדי לעבור עבירה, לאחר שנכנסו לפי הנטען לשטח החניה הסמוך לבית.
בכתב האישום מתואר כי מאות מוחים הגיעו למקום בשני אוטובוסים, התאספו מול הבית וקראו קריאות מחאה, ובהן "גיוואלד" וקריאות נגד גיוס תלמידי הישיבות. עוד נטען כי חלק מן המשתתפים נכנסו לשטח החצר והחניה, וכי במהלך ההתקהלות נגרמו נזקים לשיחים, לחלונות ולרכב.
עוד באתר:
עם זאת, התביעה אינה מייחסת לארבעת הנאשמים עצמם עבירות של היזק לרכוש. גם אין בכתב האישום טענה כי הם אלה שהזמינו את האוטובוסים או ארגנו את ההגעה למקום.
המסמך אף מתאר פרטים שוליים יחסית, ובהם דריכה על שיחים, כניסה לחניה והישארות במקום לאחר הוראות להתפנות. מנגד, הכותרות שניתנו לפרשה בימים האחרונים יצרו רושם של תיק חמור בהרבה.
הפער הזה מעורר בציבור החרדי שאלות קשות: אם לאחר חקירה ממושכת זהו כתב האישום שהצליחה המדינה לגבש, מדוע הוחזקו המוחים במעצר ממושך ומדוע הוצגו מראש כמי שהשתתפו ב"פרעות"?
ההליך המשפטי רק החל, והטענות טרם הוכרעו. אולם כבר עתה ברור כי התיק הפלילי שהוגש רחוק מאוד מן התמונה הקשה שניסו גורמים שונים לצייר לציבור.
