במרכז הרפואי מעייני הישועה בבני ברק מגיבים היום (ראשון) לדוח החריף של משרד הבריאות ומציגים את גרסתם לאירועים. בהודעה שפרסם בית החולים נמסר: "בשעות האחרונות הופצה בכלי התקשורת ידיעה בנוגע לטיפול חמלה שניתן בבית החולים בשנת 2019. על מנת לשמור על שקיפות, אנו מבקשים להבהיר כי המטופל המדובר היה תחת מסגרת רפואית פרטית של פרופסור שעבד באותה העת בבית החולים, וליווה אותו מחוץ לכותלי המרכז הרפואי".
לדבריהם, "טיפול החמלה עצמו ניתן במסגרת אשפוזו של המטופל והתנהל מבחינה רפואית ומקצועית באופן מצוין. עם זאת, במהלך אישור הטיפול חלו כשלים מינהלתיים והתהליך הפרוצדורלי לא התנהל כראוי. הנהלת המרכז הרפואי רואה חשיבות עליונה בהקפדה על כלל הנהלים. בדקנו את הנושא לעומק מול כלל הגורמים הרלוונטיים, ונסיק את המסקנות הנדרשות בהתאם".
עוד בנושא:
עוד באתר:
טיפול ניסיוני בוצע ללא אישור והחולה הלך לעולמו
התגובה מגיעה לאחר שמשרד הבריאות פרסם את עיקרי ממצאי ועדת הבדיקה שמונתה לבחון את נסיבות אישורו וביצועו של טיפול ניסיוני שניתן בשנת 2019 במסגרת שהוגדרה כ"טיפול חמלה". הוועדה, שהוקמה על ידי נציבות קבילות הציבור למקצועות רפואיים בעקבות תלונה שהוגשה בנושא, קבעה כי הטיפול בוצע שלא כדין וכי מדובר ב"כשלים שנעשו במודע" על ידי המעורבים ולא בכשל מערכתי.
במוקד הפרשה עומד מטופל בן 84 שאובחן עם סרטן לבלב מתקדם וגרורתי. בפברואר 2019 הוא קיבל תכשיר ניסיוני בשם Gammora במסגרת שהוצגה כ"טיפול חמלה". במהלך הטיפול פיתח המטופל תסמינים נוירולוגיים פתאומיים, ובעקבות כך הופסק הטיפול לבקשת בני משפחתו. מספר שבועות לאחר מכן הלך המטופל לעולמו.
ועדת הבדיקה בחנה את התנהלות ועדת הלסינקי, את הליכי האישור שננקטו, את היבטי הרגולציה הקשורים להכנת התכשיר והשימוש בו, וכן את עמידת כלל הגורמים המעורבים בנהלים ובהנחיות משרד הבריאות. מסקנותיה היו חריפות במיוחד: הטיפול "לא עמד בתנאים הנדרשים באף אחד מהמסלולים החוקיים הקיימים – לא כניסוי רפואי, לא כטיפול דחוף ולא כטיפול חמלה". עוד נקבע כי הוא בוצע ללא אישור משרד הבריאות ותוך הפרת הוראות חוק, נהלים מחייבים ומסירת מידע מטעה לגורמי האישור.
לפי הדוח, התכשיר עצמו כלל לא אושר לשימוש בבני אדם. אישור הייבוא שניתן עבורו התבסס על הצהרה שלפיה הוא מיועד לשימוש מעבדתי בלבד, כפי שצוין גם במסמכי היצרן. למרות זאת נעשה בו שימוש לצורך טיפול רפואי, והכנתו בוצעה על ידי גורמים שלא היו בעלי הכשרה מתאימה. בנוסף מצאה הוועדה ליקויים משמעותיים במנגנוני הבקרה והפיקוח בבית החולים, כאשר האישור שניתן לטיפול הסתמך בין היתר על אישור קודם שניתן למטופל אחר בבית החולים איכילוב.
עם זאת, הוועדה הדגישה כי למרות חומרת הממצאים, לא ניתן לקבוע ברמת ודאות גבוהה כי הכשלים שנמצאו הם שגרמו להחמרה במצבו של המטופל או למותו. לפי מסקנותיה, קיימת אפשרות סבירה שהפטירה נגרמה בשל התקדמות מחלת הסרטן הקשה ממנה סבל. במשרד הבריאות הודיעו כי לאחר קבלת התייחסויות הגורמים המעורבים, ייבחנו הצעדים שיינקטו במסגרת סמכויות המשרד, לצד הפקת לקחים ואכיפת הנהלים שנועדו להבטיח את בטיחות המטופלים.
