ועדת הכנסת החליטה היום (שני), בתום שלושה ימי דיונים סוערים, לקבל את בקשתה של ח״כ טלי גוטליב לקביעת חסינות מפני העמדה לדין פלילי. ההחלטה אינה סופית, והיא תובא כעת לאישור מליאת הכנסת.
הוועדה קבעה כי במקרה של גוטליב מתקיימות שתי עילות לפי חוק חסינות חברי הכנסת: המעשה המיוחס לה בוצע במסגרת מילוי תפקידה כחברת כנסת, וכן כתב האישום הוגש, לטענת רוב חברי הוועדה, שלא בתום לב או תוך אפליה.
11 חברי כנסת תמכו בבקשה: אופיר כץ, ניסים ואטורי, עמית הלוי, משה סעדה, אביחי בוארון, שמחה רוטמן, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יצחק גולדקנופף, מישל בוסקילה ולימור סון הר מלך. לעומתם, שלושה חברי כנסת התנגדו: עודד פורר, נאור שירי ומירב בן ארי.
עוד באתר:
כזכור, בחודש שעבר הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גלי בהרב-מיארה, על כוונתה להגיש כתב אישום נגד גוטליב בעבירה של גילוי ופרסום מידע סודי לפי חוק שירות הביטחון הכללי. בעקבות ההודעה הגישה גוטליב בקשה שהכנסת תקבע כי עומדת לה חסינות בפני אותה אשמה.
במהלך הדיונים טענה גוטליב כי כתב האישום נגדה הוגש בחוסר תום לב וכי מדובר בניסיון להטיל אימה על נבחרי ציבור. ״החסינות של חברי הכנסת היא קודש״, אמרה. ״הניסיון להטיל אימה על אלה שעושים את עבודתם לא יעזור לכם. חשפתי את בן זוגה של שקמה ברסלר בכוונת מכוון. לי היה ברור כשמש שהיו כאן חתרנות ומרד שהשב״כ לא חקר״.
היועצת המשפטית לממשלה טענה מנגד כי החקירה נפתחה בעקבות פנייה של שירות הביטחון הכללי, לאחר שנוצר סיכון מחשיפת פרטיו של לוחם ששמו אסור בפרסום במהלך מלחמה. בהרב-מיארה דחתה את טענות האכיפה הבררנית ואמרה כי כתב האישום אינו עוסק בביקורת שהשמיעה גוטליב נגד גורמי הביטחון בעקבות אירועי 7 באוקטובר, אלא בפרסום שלטענתה מצוי בליבת העבירה הפלילית ופוגע בערכים המוגנים בחוק.
לדבריה, קבלת בקשת החסינות תפגע באופן קשה בשוויון בפני החוק ובאינטרס הציבורי, ולשיטתה לא מתקיימת במקרה זה אף אחת מעילות החסינות.
בדיון היום טענה ח״כ לימור סון הר מלך כי מדובר במהלך של אכיפה בררנית נגד מי שמבקרת את המערכת. ״יש סיבה שזאת ח״כ גוטליב״, אמרה. ״היא מתווכת לציבור את עיוותי המערכת בצורה פשוטה. טלי היא פליליסטית שמכירה את נבכי החוק ולכן היא מאיימת עליהם. זה לא אירוע נקודתי אלא מהלך פוליטי של אנשים שאינם בדרג הנבחר ורוצים להשתיק את המחנה הלאומי״.
ח״כ ולדימיר בליאק טען מנגד כי גוטליב יכולה הייתה לפנות לראש הממשלה בבקשה להתיר את חשיפת שמו של איש השב״כ. ״לא פנית כי ידעת שראש הממשלה לא יאשר״, אמר. ״עברת על החוק ואין שום מקום לקבוע חסינות״.
ח״כ שמחה רוטמן אמר כי המעשה של גוטליב היה חמור ואף המליץ לה בזמן אמת להסיר את הפרסום, אך לטענתו ההליך נגדה נגוע באכיפה בררנית. ״חשבתי שיש שוויון בפני החוק״, אמר רוטמן, ״אבל לפי חוות הדעת המשפטית, העובדה שטלי היא חברת כנסת פועלת לחובתה בשיקול הדעת. מה שטלי עשתה חמור, אבל היועצת המשפטית מודה למעשה שהיא נוקטת אכיפה בררנית״.
ח״כ יואב סגלוביץ התנגד לבקשה ואמר כי מדובר בעבירה פלילית מובהקת. לדבריו, כל חבר כנסת התומך במתן חסינות במקרה כזה מעביר מסר שלפיו לנבחרי הציבור מותר לעשות הכול.
עו״ד איציק בונצל, המייצג את גוטליב, סיפר כי הוזמן לפגישה עם ראש השב״כ לשעבר רונן בר במתקן הארגון בתל אביב, שם קיבל לדבריו סקירה על אירועי הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. בונצל טען כי מערכת אכיפת החוק פועלת להשתקת ביקורת ואמר כי החסינות נועדה להגן על חברי כנסת החושפים מידע שלציבור יש עניין לדעת.
לפני ההצבעה סיכמה גוטליב את דבריה ואמרה: ״אם לא הייתי מבצעת עבירה, לא הייתי צריכה חסינות. מייחסים לי שיתוף של ידיעה שכבר שותפה אלפי פעמים, ואף אחד אחר לא נחקר״. עוד טענה כי ההתמקדות בה נועדה להרתיע אותה מעיסוק במחדלי 7 באוקטובר. ״יש לכם עסק עם חברת כנסת שמטורפת על העם הזה״, אמרה. ״אתם לא תטילו עליי אימה״.
כעת תעבור החלטת ועדת הכנסת להצבעה במליאה, שתידרש לאשר את מתן החסינות.
