השיחות הראשונות בין ארצות הברית לאיראן על יישום מזכר ההבנות נדחו: משרד החוץ של שווייץ הודיע הבוקר באופן רשמי כי המפגש שתוכנן להתקיים היום בין הצדדים לא ייצא לפועל.
ההודעה מגיעה לאחר שבמהלך הלילה נמסר מלשכת סגן נשיא ארצות הברית, ג׳יי.די. ואנס, כי הוא אינו ממריא לשווייץ בשלב זה בשל “סוגיות לוגיסטיות”. ואולם במקביל, באיראן טענו כי הדחייה נובעת מהמשך תקיפות צה״ל בדרום לבנון.
לפי סוכנויות ידיעות איראניות, המשלחת מטהרן כבר נערכה לצאת לשיחות, אך הוחלט להשעות את פתיחת המשא ומתן בן 60 הימים בעקבות מה שהוגדר בטהרן כהפרת הסעיף הראשון במזכר — הפסקת האש בכל החזיתות, כולל בלבנון.
עוד באתר:
“איראן לא תמלא באופן חד־צדדי את התחייבויותיה”, נמסר לפי הדיווחים האיראניים. “עד שתהיה משוכנעת במלואה כי ההתקפות הישראליות על לבנון נעצרו וכי ארה״ב עמדה בפועל בהתחייבויות סעיף ראשון — השיחות יישארו מבוטלות”.
הדברים נאמרים לאחר לילה של תקיפות ישראליות בדרום לבנון, בעקבות אירוע חריג נגד כוח צה״ל והפרות חוזרות של הפסקת האש מצד חיזבאללה. בלבנון דווח על שורה של תקיפות באזור נבטיה ובכפרים נוספים בדרום המדינה.
הבית הלבן, מצדו, ניסה להציג את הדחייה כעניין טכני. בהודעת לשכת ואנס נמסר כי “המשלחת האמריקנית הייתה מוכנה לצאת בהזדמנות הראשונה האפשרית”, אך הודגש כי “הלוגיסטיקה של המשא ומתן הזה מעולם לא הייתה פשוטה או צפויה”.
ואנס עצמו אמר קודם לכן כי הצוות האמריקני ממתין להבין “מתי וכיצד” תוכל המשלחת האיראנית להגיע לשיחות בלוצרן, וכי ייתכן שהמשא ומתן ייפתח בסוף השבוע או במועד מאוחר יותר.
ברקע הדברים, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כתב כי וושינגטון “מחויבת לשלום” וקרא לכל הצדדים לאפשר למשא ומתן להתפתח. לדבריו, ארה״ב מצפה ל“הפסקת אש מלאה בכל החזיתות, כולל בלבנון, בין חיזבאללה לישראל”.
במקביל, יו״ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי הדגיש כי לבנון וחיזבאללה מחויבים להפסקת האש — “כל עוד ישראל תקפיד עליה באופן מלא ומקיף”.
שגריר ישראל בוושינגטון, יחיאל לייטר, השיב כי ישראל מחויבת להסכם הפסקת האש עם ממשלת לבנון, אך הבהיר: “אם חיזבאללה לא יפר את ההסכם, הוא יישמר. בכל מקרה, ישראל שומרת לעצמה את הזכות להגיב על התקפות נגדה ולסכל איומים על שטחה, אזרחיה וחייליה”.
הדחייה מצטרפת לאי־הוודאות סביב מזכר ההבנות, שנחתם אלקטרונית אך טרם הושק בטקס רשמי. גורמים בארצות הברית ובאזור כבר מטילים ספק ביכולת להפוך את המזכר להסכם מחייב, במיוחד נוכח הדרישה האיראנית לכלול את לבנון כחלק בלתי נפרד מההבנות.
גם בזירה האמריקנית גוברת הביקורת. מנהיג המיעוט הדמוקרטי בסנאט, צ׳אק שומר, הודיע כי הדמוקרטים לא יתמכו בעסקה, וטען כי מדובר במהלך שעלול להזרים מאות מיליארדי דולרים לאיראן.
מהצד הרפובליקני, יו״ר ועדת המודיעין של הסנאט, טום קוטון, הזהיר כי הסרת הסנקציות על הנפט האיראני תעניק למשטר בטהרן הכנסות עתק. לדבריו, “אנחנו יודעים שהמשטר הטרוריסטי הזה לא הולך לבזבז את הכסף על בתי חולים, אלא על בנייה מחדש של כטב״מים, טילים, וכדי לממן את חמאס ואת חיזבאללה”.
בישראל עוקבים בדריכות אחר ההתפתחויות, כשבמקביל נמשכים המאמצים של ראש הממשלה בנימין נתניהו להרגיע את המתיחות מול הבית הלבן — אך גם להבהיר כי ישראל לא תוותר על חופש הפעולה שלה בדרום לבנון כל עוד צורכי הביטחון מחייבים זאת.
