במשך יותר מ-13 שנים חי מוחמד זכור בתוך חלל שרוחבו כמטר אחד בלבד, מאחורי קיר בבית סבו בעיר לטקיה שבמערב סוריה. בזמן שהוא שמע את ילדיו גדלים בצדו השני של הקיר, הם היו משוכנעים שאביהם אינו בין החיים. רק אשתו ידעה את הסוד ושמרה עליו לאורך כל התקופה.
על פי עדותו של זכור, שפורסמה בכלי תקשורת ערביים וסוריים, הוא נעצר פעמיים בידי מנגנוני הביטחון של משטר בשאר אל-אסד במהלך שנותיה הראשונות של מלחמת האזרחים. לאחר שחרורו הזהיר אותו קרוב משפחה כי כוחות הביטחון מחפשים אחריו פעם נוספת. מחשש למעצר שלישי, הוא החליט להיעלם לחלוטין.
בעזרת אשתו רכש זכור חומרי בנייה והקים קיר בתוך בית סבו. מאחוריו נותר חלל צר, בגובה של כשלושה מטרים, שהפך לביתו ולכלאו במשך יותר מעשור. פתח קטן אפשר לאשתו להעביר אליו מזון, מים, בגדים ותרופות, אך הוא לא יכול היה לצאת או לנהל קשר גלוי עם בני משפחתו.
עוד באתר:
כשחלה, כך סיפר, היה מתאר לאשתו את התסמינים. היא הייתה פונה לרופא מבלי לחשוף את זהותו, מספרת על מצבו וחוזרת עם התרופות שנרשמו עבורו. לדברי זכור, כל יציאה מהחלל עלולה הייתה לחשוף אותו ולהוביל למעצרו.
ההחלטה הקשה ביותר הייתה להסתיר את קיומו מילדיו. אשתו חששה כי אחד מהם יספר בטעות שאביו נמצא בבית, ולכן הם גדלו מתוך אמונה שהוא מת. על פי הדיווחים, אחיו של זכור, המתגורר בטורקיה, אף הקים סוכת אבלים לזכרו – בשעה שזכור היה בחיים, במרחק מטרים ספורים ממשפחתו.
זכור סיפר כי שמע את קולות ילדיו מעבר לקיר, עקב אחר חייהם מבלי שיוכלו לראותו והבחין כיצד בנו הבכור, שהיה ילד עם תחילת ההסתתרות, הפך לנער בוגר. הוא אמנם שהה באותו בית, אך נעדר בפועל מכל האירועים המשפחתיים ומחיי ילדיו.
ההסתתרות הסתיימה לפנות בוקר ב-8 בדצמבר 2024. זכור שמע קריאות "אללה אכבר" מחוץ לבית ושאל את אשתו מה אירע. כאשר סיפרה לו שמשטר אסד נפל, הוא הבין כי האיום שממנו הסתתר נעלם ויצא מהחלל לאחר יותר מ-13 שנים.
הפרטים נשענים בעיקר על עדותו של זכור ועל דיווחי תקשורת מקומיים, ולא פורסם תיעוד רשמי המאמת באופן עצמאי את מלוא נסיבות הסיפור. עם זאת, עדותו והתיעוד מהחלל הצר עוררו עניין רב ברשתות הערביות והפכו לסמל נוסף לפחד שבו חיו אזרחים סורים תחת מנגנוני הביטחון של המשטר הקודם.
