בדיון הדרמטי בבג״ץ סביב שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, הציג השופט יצחק עמית חשש חריף מפני פוליטיזציה של בית המשפט העליון בעקבות התיקון לחוק יסוד: השפיטה. עמית ביקש למקד את הדיון בשאלה המרכזית, לדבריו: “האם עצמאות מערכת המשפט נפגעה עקב התיקון?”.
בהמשך הציג עמית את החשש מפני מצב שבו שופטים שייבחרו לבית המשפט העליון יזוהו מראש עם הגורם הפוליטי שבחר בהם. לדבריו, לפי המודל החדש, בתוך שנה מבחירת הכנסת עשויים להיבחר שני שופטים, “שיהיה כתוב להם על המצח: אנחנו נבחרנו, אחד על ידי הקואליציה, אחד על ידי האופוזיציה”.
עמית הוסיף כי גם אם אותם שופטים לא ירצו בזיהוי הפוליטי הזה, עצם אופן בחירתם עלול להטביע בהם חותם ציבורי. “כלומר, שופטים שגם אם הם לא ירצו את זה — הם מזוהים פוליטית”, אמר.
עוד באתר:
השופט הזהיר כי אין לבחון את החוק רק בטווח הקצר של שנתיים או שלוש, אלא בפרספקטיבה ארוכת טווח. לדבריו, לאורך שנים, עם חילופי שופטים וקדנציות, עלול בית המשפט העליון להתמלא בשופטים שנבחרו בידי גורמים פוליטיים. “אנחנו צריכים להסתכל על החוק הזה בטווח של 15 שנים”, אמר עמית. “כך יתמלאו ספסליו של בית המשפט העליון”.
לדבריו, החשש מתעצם משום שאותם שופטים עשויים בהמשך להתמנות גם לתפקידים בכירים במערכת, בהם נשיא בית המשפט העליון או משנה לנשיא, וכן להשפיע על בחירת שופטים בערכאות נמוכות יותר. “תוך 15 שנים מערכת המשפט בישראל תשתנה לחלוטין”, אמר עמית, והוסיף כי בגופו של כל שופט שייבחר “יושתל שבב פוליטי, בין אם הוא רוצה ובין אם לא, כי הוא נבחר על ידי גורמים פוליטיים”.
עמית הציג את הדברים כשאלה עקרונית לדיון: האם מנגנון כזה אינו פוגע בעצמאות מערכת המשפט ובשיטה הדמוקרטית בישראל כפי שהתקיימה במשך כמעט שמונה עשורים.
מנגד, מבקרי השיטה הנוכחית טוענים כי גם המצב הקיים אינו חף מפוליטיקה. לדבריהם, דווקא המנגנון שבו לשופטים מכהנים יש כוח משמעותי בבחירת חבריהם לבית המשפט העליון יוצר מערכת סגורה, בעלת קו רעיוני ומשפטי מובהק, שאינה משקפת באופן מספק את הציבור ואת נבחריו.
הדיון בבג״ץ ממחיש שוב את עומק המחלוקת סביב הוועדה לבחירת שופטים: מצד אחד החשש מפני השתלטות פוליטית על מערכת המשפט, ומנגד הטענה כי השיטה הנוכחית כבר מייצרת הטיה מוסדית עמוקה — רק ללא פיקוח דמוקרטי ישיר.
