הפסגה בשווייץ בין ארצות הברית לאיראן הסתיימה בהודעות זהירות על “התקדמות”, אך מבחינת ישראל הסעיף הרגיש ביותר נותר דווקא זה שעליו ירושלים עדיין לא הגיבה: הקמת מנגנון מיוחד להפחתת חיכוך בלבנון, ללא השתתפות ישראלית מוצהרת.
סגן נשיא ארצות הברית ג׳יי די ואנס, שהגיע לאתר הנופש בורגנשטוק בשווייץ והעריך כי יישאר במקום “יום־יומיים”, עדיין לא עזב את האתר. מנגד, באיראן דווח הבוקר כי בכירי המשלחת האיראנית, מוחמד באקר קאליבאף ושר החוץ עבאס עראקצ׳י, עזבו את שווייץ בדרכם לטהרן, לאחר כ-18 שעות של שיחות והתייעצויות אינטנסיביות.
לפי הדיווחים, השיחות בין הצדדים אמורות להימשך גם היום, אך בשלב זה הן יתמקדו בעניינים טכניים ובמנגנוני היישום של מזכר ההבנות בין וושינגטון לטהרן.
עוד באתר:
דיפלומט אמריקני טען כי בשיחות אמש הושגה התקדמות בכמה חזיתות, בעיקר סביב לבנון ומצר הורמוז. האיראנים, לעומת זאת, הדגישו כי סוגיית הגרעין עלתה בשיחות, אך לא במסגרת משא ומתן מלא.
מהפסגה יצאו שני מנגנונים מרכזיים. הראשון הוא קו תקשורת בין ארצות הברית לאיראן לניהול תקריות במצר הורמוז. לפי הודעת קטאר ופקיסטן, המתווכות בשיחות, הקו נועד למנוע תקריות, לצמצם אי־הבנות ולהבטיח מעבר חופשי ובטוח של כלי שיט מסחריים לאורך 60 ימי תוקפו של מזכר ההבנות.
המנגנון השני, והמשמעותי יותר מבחינת ישראל, הוא “תא למניעת חיכוך” בלבנון. לפי ההודעה הקטארית־פקיסטנית, התא נועד להבטיח את סיום הפעולות הצבאיות בלבנון. אלא שבהודעה לא הוזכרו כלל שני הגורמים המעורבים ישירות בלחימה: ישראל וחיזבאללה.
בישראל דחו אמש בפומבי כל דרישה לנסיגה מדרום לבנון, וראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון ישראל כ״ץ הבהירו כי צה״ל יישאר באזור הביטחון. אולם מאז פרסום ההודעה על המנגנון החדש נרשמת שתיקה מצד בכירים בירושלים.
המשמעות המעשית עדיין אינה ברורה: כיצד יפעל התא, מי יקבע מהי הפרת הפסקת אש, ומה יהיה מעמדה של ישראל אם אינה מוגדרת צד במנגנון. החשש בירושלים הוא שהחלטות הנוגעות לפעילות צה״ל בלבנון יועברו לישראל דרך ארצות הברית — לאחר שנוסחו למעשה במגעים מול איראן והמתווכות.
דובר משרד החוץ האיראני אסמאעיל בקאאי אמר לאחר השיחות כי ההודעה המשותפת של קטאר ופקיסטן נוסחה בתיאום ובהתייעצות עם איראן וארצות הברית. לדבריו, אחד הצירים המרכזיים הוא הקמת ועדה עליונה שתפקח על יישום סעיפי מזכר ההבנות. בקאאי הוסיף כי יוקם מנגנון מיוחד לפיקוח על יישום הסעיף הנוגע ללבנון, וכי צוותים טכניים משני הצדדים ימשיכו בעבודתם החל ממחר.
בנוסף טען הדובר האיראני כי בשיחות ננקטו צעדים הנוגעים למכירת נפט איראני, להנפקת רישיונות לייצוא נפט ולהקפאת נכסים איראניים. לדבריו, העיקרון שמוביל את טהרן הוא “מחויבות תמורת מחויבות”, כלומר כל צעד איראני יותנה בביצוע התחייבויות מצד הצד השני.
עם זאת, באיראן מדגישים כי פתיחת משא ומתן להסכם סופי תלויה ביישום סעיפי מזכר ההבנות. כלומר, מבחינת טהרן, המבחן הקרוב הוא לא רק שולחן הדיונים — אלא גם מה יקרה בפועל בלבנון, במצר הורמוז ובסנקציות.
בנושא הגרעין אמר בקאאי כי המשלחות האמריקנית והאיראנית הציגו את עמדותיהן, אך לא ניהלו משא ומתן מלא. לדבריו, עראקצ׳י הזהיר את הצד האמריקני מפני “תפיסות מרחיבות ולא הגיוניות” בנוגע לתיק הגרעין.
סגן שר החוץ האיראני כאזם ע׳ריבאבאדי יעמוד בראש הצוות האיראני לשיחות הטכניות בשווייץ, שיעסקו במנגנוני היישום של ההבנות ובהקמת צוותי העבודה.
מבחינת ישראל, התמונה מדאיגה: ארצות הברית ואיראן מתקדמות במסלול מדיני וטכני שמטפל גם בזירה הלבנונית, אך ישראל אינה מוזכרת בו כצד. אחרי הלחימה הקשה, נפילת החיילים וההצהרות על אי־נסיגה מאזור הביטחון, השאלה הגדולה היא האם ירושלים תישאר מחוץ לחדר — אך תידרש לשלם את המחיר בשטח.
