
במשך שנים נחשבה השליטה האמריקנית במערכת הפיננסית העולמית לאחד מכלי הלחץ האפקטיביים ביותר נגד מדינות הנתונות לסנקציות. אולם לפי דיווחים חדשים, איראן וסין מצליחות בהדרגה לבנות מנגנונים כלכליים שמצמצמים את השפעתו של הדולר ומאפשרים לטהרן להמשיך לסחור עם העולם גם תחת מגבלות כבדות.
בזמן שהבית הלבן מקדם מגעים להסכם חדש מול איראן ומדבר על הקלות אפשריות בסנקציות, נרשמת התרחבות משמעותית בשימוש במטבע הסיני. בשנים האחרונות הפך היואן לשחקן מרכזי יותר במסחר הבינלאומי, כאשר חלקו במימון עסקאות גלובליות גדל באופן חד והציב אותו כאחד המטבעות המשפיעים בעולם.
לפי הנתונים, חלק ניכר מהכנסות הנפט של איראן בשנת 2024 התקבל באמצעות עסקאות המבוססות על יואן. במקום להעביר כספים ישירות לטהרן, נבנו מנגנונים חלופיים המאפשרים לסין לממן פרויקטים באיראן באמצעות קבלנים וחברות מקומיות, ובכך לצמצם את החשיפה למערכת הבנקאית המערבית.
עוד באתר:
לצד עסקאות פיננסיות מורכבות, התפתחו גם מודלים של סחר חליפין. כך למשל, סחורות סיניות מוחלפות במוצרים איראניים ללא צורך בהעברות כספיות מסורתיות. במקביל, איראן ממשיכה להפעיל צי של מכליות המכונות "ספינות צללים", המעבירות נפט לשווקים שונים תוך ניסיון להסתיר את מקור המטען ואת נתיב ההובלה.
מרכז הכובד של המאבק עבר גם לזירה הטכנולוגית. סין מקדמת את מערכת התשלומים CIPS, שנועדה לשמש חלופה למערכות הפיננסיות המקובלות בעולם. בנוסף, פלטפורמות חדשות המבוססות על טכנולוגיית בלוקצ'יין מאפשרות העברת כספים ומטבעות דיגיטליים ללא תלות במוסדות פיננסיים אמריקניים. לדברי ג'וש ליפסקי מהמכון Atlantic Council, "כל המערכות המבוססות על יואן מקלות על העקיפה של סנקציות אמריקניות. הן מעמעמות את היכולת של קהילת המודיעין האמריקנית לראות זרמים פיננסיים".
במקביל, ארצות הברית ממשיכה להפעיל לחץ על גורמים המעורבים בסחר עם איראן, כולל בתי זיקוק, חברות ובנקים החשודים בסיוע לעקיפת הסנקציות. עם זאת, גם מדינות ידידותיות לוושינגטון בוחנות חלופות. באיחוד האמירויות כבר רמזו כי במקרה של מחסור בדולרים, ייתכן שעסקאות אנרגיה מסוימות יבוצעו באמצעות המטבע הסיני.
שורשי המהלך הסיני נעוצים לפני יותר מעשור. מאז המשבר הפיננסי של 2008 פועלת בייג'ינג להפחתת התלות בדולר ולהקמת תשתיות פיננסיות עצמאיות. הברית האסטרטגית שנחתמה בין סין לאיראן בשנת 2021, לצד הסנקציות שהוטלו על רוסיה בעקבות המלחמה באוקראינה, האיצו את המגמה. כעת מתברר כי המאבק אינו רק על נפט או על סנקציות, אלא על השאלה מי ישלוט בעתיד במערכת הפיננסית העולמית.
























