דוח חדש של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מציג תמונת מצב מדאיגה בנוגע לעתיד משק האנרגיה בישראל. על פי הממצאים, אם לא יחולו שינויים משמעותיים במדיניות הנוכחית, ישראל עלולה למצוא את עצמה בתוך כ-22 שנים נזקקת ליבוא גז טבעי לצורך אספקת צרכי המשק המקומי, למרות גילויי הגז הגדולים שנחשפו בעשורים האחרונים.
המבקר מציין כי חרף הגידול הניכר בכמויות הגז שהתגלו במאגרים הישראליים, המדינה לא הרחיבה בהתאם את היקף העתודות המיועדות לצריכה מקומית. בשנת 2024, כמעט מחצית מהגז שהופק בישראל הופנה לייצוא למדינות שכנות ובהן מצרים וירדן. במקביל, לא גובשה תוכנית אסטרטגית מקיפה שתבטיח את ביטחון האנרגיה של ישראל לעשורים הבאים.
הדוח מותח ביקורת על משרד האנרגיה בשל היעדר תוכנית אב למשק האנרגיה והיעדר תשתיות לאחסון גז טבעי. בנוסף, עבודתה של ועדת דיין, שנועדה לבחון ולעדכן את מדיניות הגז הלאומית, טרם הושלמה למרות שחלפו כשנתיים מאז החלה לפעול. המבקר קורא לממשלה לקדם בדחיפות מדיניות שתבטיח את צרכי המשק המקומי גם בטווח הארוך.
עוד באתר:
סוגיה נוספת שעליה מתריע הדוח נוגעת למשק הגפ"ם – גז הבישול הביתי. לקראת סגירת בתי הזיקוק במפרץ חיפה בשנת 2030, צפויה ישראל להגדיל באופן דרמטי את התלות ביבוא גז. בעוד שכיום רוב הגפ"ם מיוצר בארץ, בעתיד הקרוב חלקו של היבוא עשוי לזנק לרמה של יותר מ-80% מהצריכה המקומית.
לפי ממצאי הביקורת, ישראל אינה מחזיקה כיום תשתיות מספקות להתמודדות עם מצב כזה. קיים מקשר ימי אחד בלבד לייבוא גפ"ם, ומלאי החירום הזמין מספיק לשלושה ימי צריכה בלבד בתקופת החורף. המבקר מזהיר כי שיבושים באספקה או פגיעה בשרשרת היבוא עלולים ליצור מחסור משמעותי במשק.
בדוח נחשפו גם ליקויים בתחום התחרות והפיקוח. ארבע חברות מרכזיות ממשיכות לשלוט ברוב שוק גז הבישול, כאשר נמצאו פערי מחירים ניכרים בין אזורים שונים בארץ. בנוסף, הועלתה ביקורת על אכיפה חלקית נגד פעילות בלתי חוקית בענף, לרבות הברחות מכלי גז משטחי יהודה ושומרון.
פרק נוסף בדוח עוסק בפרויקט יחידות הייצור החדשות בתחנת הכוח "אורות רבין" בחדרה. המבקר מצא כי הקמת היחידות התעכבה בכשלוש שנים מעבר ליעד המקורי, מה שגרם, לפי ההערכות, לנזק מצטבר של לפחות 4.6 מיליארד שקלים. עלות הפרויקט תפחה לכארבעה מיליארד שקלים ועלויות המימון גדלו במאות מיליוני שקלים נוספים. המבקר קורא למשרד האנרגיה, לרשות החשמל ולחברת החשמל להפיק לקחים ולחזק את מנגנוני הבקרה כדי למנוע הישנות של חריגות ועיכובים בפרויקטים לאומיים בעתיד.
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר בתגובה לדו"ח המבקר:
"משרד האנרגיה והתשתיות רואה בביקורת כלי חיוני לשיפור ניהול משאב הטבע המרכזי של ישראל. לצד זאת, המשרד סבור כי בחלק מהסוגיות אימץ צוות הביקורת עמדות שעלולות להוביל את משק הגז הטבעי לקיפאון. בין היתר, חלק מההמלצות סותרות החלטות ממשלה, מציעות מבנה בירוקרטי מורכב שעלול לעכב הכרעות קריטיות בנושא ייצוא גז, ומערערות את היציבות הרגולטורית בניסיון לקבוע בדיעבד כללי ייצוא למאגרים קיימים, אף שאלה הוסדרו כבר לפני שנים. בנוסף, חלק מההמלצות משקפות גישה מחמירה ושמרנית מדי, שעלולה לפגוע בוודאות הרגולטורית, להרתיע משקיעים בינלאומיים ולבלום השקעות בגילוי, פיתוח וחיבור מאגרי גז, באופן שעלול לפגוע בביטחון האנרגטי של ישראל בטווח הארוך.
המשרד מנהל את משק הגז הטבעי באחריות, על בסיס בחינה ועדכון שוטפים של תחזיות הביקוש וההפקה, לצד מנגנוני בקרה וניהול סיכונים מקצועיים. התחזיות שאומצו מביאות בחשבון את מלוא צורכי משק החשמל והגנתו, תוך איזון מול החשיבות האסטרטגית והמדינית של הייצוא. נזכיר כי הסכמי הייצוא שאושרו עד כה היו בין הגורמים המרכזיים שאפשרו את הרחבת כושר ההפקה במאגרי "תמר" ו"לויתן", וחיזקו את הביטחון האנרגטי של המשק.
באשר לוועדת דיין, המשרד מדגיש כי מנדט הוועדה הורחב ביוזמתו גם לסוגיות תחרות וביטחון אנרגטי. התמשכות עבודתה נובעת ממורכבות הסוגיות ומהצורך של הצוותים המקצועיים לנהל במקביל את משק האנרגיה בשגרת חירום ובמלחמה ממושכת, במטרה להגיש דוח מעמיק שיבטיח החלטות מיטביות לציבור. במקביל, המשרד מקדם בימים אלה, יחד עם נתג״ז, תוכנית אב אסטרטגית ומקיפה למשק הגז הטבעי, שתבטיח את צורכי המשק לשנים הבאות.
להלן מספר נקודות בדוח המבקר שלעמדת המשרד אינן משקפות את המצב במשק הגז הטבעי:
1. הגידול בעתודות במאגרים קיימים הגדיל גם את חובת השמירה של כל מאגר.
2. אישורי הייצוא והקמת תשתיות הייצוא בשנים האחרונות בוצעו בהתאם למדיניות הממשלה התקפה ביחס למאגרים הקיימים, בעוד שמנדט הוועדה עוסק בתגליות עתידיות.
3. בחינה מקצועית של התחזיות המעודכנות של חברת נגה, שטרם פורסמו לציבור, מעלה כי מכלול הנחות היסוד מוביל לתמונת ביקוש דומה לזו שנלקחה בחשבון בעבודת הוועדה", עד כאן לשון התגובה.
