סערת חוק הגיוס והסנקציות המשפטיות מעוררת דיון פנימי נוקב במגזר. המרצה הרב נתן רוזן התארח במשדר המיוחד "נקודת רתיחה" ברדיו "קול חי", בהגשת אריאל ברמן, והציג ניתוח עובדתי ותיאורטי מקיף על אופי המאבק הנוכחי. הרב רוזן פתח והבהיר כי הציבור הליטאי לא התגייס בהמוניו למחאת הנהיגה האיטית ב-30 קמ"ש, המאורגנת באופן רשמי וחוקי בנתיב הימני בלבד. הוא הדגיש כי חובה להביע מחאה חריפה על המצב, שכן "העובדה שנאסרים בחורי ישיבה בעוון לימוד תורה, זה דבר שהוא בלתי אפשרי במדינה שמוגדרת מדינת היהודים". עם זאת, תהה על מידת האפקטיביות של חסימות הצירים, וטען כי הן אינן משפיעות על הציבור הדתי-לאומי, משרתות את השמאל ופוגעות ישירות בפרנסתם ובלימודם של אזרחים חרדים וחילונים כאחד, שלא הצליחו להגיע לקורסים שהעביר.
הרב רוזן הציג את נקודת המבט של האזרח החילוני הממוצע, הצורך תקשורת, עובד קשה ומפריש אלפי שקלים מיסים בכל חודש מבלי להבין את חשיבות לימוד התורה או מדוע חרדים שאינם לומדים אינם מתגייסים. הוא קרא למארגני המחאה למקד את הלחץ ישירות על הקודקודים ומקבלי ההחלטות במערכת המשפט, וקבע כי "אם הפגינו מול הבית של סולברג, אני חושב שזו הפגנה שהיא ראויה. אותו דבר אם יפגינו ישירות מול בית המשפט העליון". בהמשך, פתח הרב רוזן את "תיבת הפנדורה" המגזרית, והסביר כי דגל התורה ואגודת ישראל חלוקות במאבקן בשל הבדלים מהותיים בסט הערכים העליון, באופי הישיבות ובהגדרת המושג "בחור טוב" בין החסידים לליטאים.
לדבריו, בעוד בעולם הישיבות הליטאי – הכולל את פוניבז', חברון וסלבודקה – המדד הבלעדי לבחור טוב הוא למדנות ועמל בתורה, ביהדות החסידית ההגדרה מורכבת מ-12 סולמות שונים הכוללים שמירת עיניים, קדושה, הליכה למקווה והשתתפות בטיש בליל שבת. נקודת הפיצול המהותית מתרחשת מיד לאחר החתונה: הציבור הליטאי מבוסס על ערך של לימוד תורה כל היום ("תן לי יבנה וחכמיה") והמערכת אינה מחנכת לבאלבתיות, בעוד שאצל החסידים מחתנים את הילדים בגילאי 19–20 ולא כולם ממשיכים לכולל. הרב רוזן הסביר כי אם לא יוחל חוק גיוס גורף, מחר כל החסידים ייאלצו להתגייס, בעוד שהליטאים, שמשתלבים בעבודה בגילאי 27–28, לחוצים פחות מהמתווה הפרטני ומובילים את מפעל בעלי התשובה ב"ערכים" וב"נפש יהודי", לצד חסידות בעלזא שהקימה את "צוהר" ומיישרת קו עם דגל התורה.
עוד באתר:
הרב רוזן מתח ביקורת חריפה על הציבור הדתי-לאומי, שלדבריו רואה בצה"ל וביישוב הארץ ערך עליון ומאבד את עצמו לדעת בכך שהוא מאפשר ל"מנהיגי האלונקה מהשמאל" לשלוט בו. מנגד, תיאר את זקני קפלן בני ה-75 שהשתגעו והחלו להבעיר צמיגים ברחובות ברגע שנגעו להם בערך העליון של בית המשפט, וציין בציניות כי יריב לוין העניק להם טעם חיים מחדש. הרב רוזן התרעם על כך שבמשך 20 השנים האחרונות לא דיברו אידיאולוגיה ועבודת השם בעולם הישיבות, והבחורים גדלו לתוך "שטאנץ" קבוע של מסלול המראה ברור, שבו כיף ללמוד, לאכול טוב ולזכות באקזיט נדל"ני של 400–500 אלף שקלים מההורים לרגל החתונה, מבלי להבין את הסיבה הבסיסית לישיבתם במקום.
בסיום דבריו, הסביר הרב רוזן כי לחץ הגזירות הנוכחי – הכולל שלילת רישיונות נהיגה, ביטול טיסות לחו"ל ופחד קיומי מפני שוטרים ברחובות – מייצר אליה וקוץ בה, שכן הוא מאלץ את בחורי הישיבה הממוצעים לצאת מאזור הנוחות, להתעורר ולשאול את עצמם לראשונה האם הם באמת בוחרים בחיי תורה או שעליהם להתגייס. הוא הדגיש כי עד היום חלק מהישיבות, ובעיקר ישיבות הקיבוץ הפועלות בחצי פנסיון או בפנסיון מלא, שימשו כ"בייביסיטר" חברתי שסחב את המצב תוך הימנעות מאייפונים. ברמן סיכם את הדיון, והסכים כי הגיעה השעה לפתח מחאה אפקטיבית באמת, שתתמקד בקודקודים המדיניים והמשפטיים ותעורר מחדש את השיח האידיאולוגי החסר בתוך בתי המדרש.
האזינו לדברים המלאים במשדר 'נקודת רתיחה' ב'קול חי':
