מס הארנונה: צדק חלוקתי, או חלוקת הצדק? // פרויקט מיוחד

אחרי ששיחות המו"מ הקואליציוני יסתיימו, ושרי האוצר והפנים החדשים, ייכנסו ללשכותיהם, הם יצטרכו לתת את דעתם ולטפל באחד מתפוחי האדמה הלוהטים הממתינים לטיפול מהותי של משרדיהם, שיטת מיסוי הארנונה. כשעל כך כבר נכתבו מספר דוחות מבקר המדינה, ואף נחקקו מספר חוקים שאמורים להביא לטיפול הולם בבעיות והכשלים הקיימים בו. העלאות הארנונה התכופות אף הביאו להפגנות במספר רשויות מקומיות, בגצים, אך מלבד תיקונים נקודתיים, המצב הבעייתי נותר בעינו. קול חי משרטט את מפת הכשלים והעיוותים במיסוי הארנונה והפתרונות לכך – הדו"ח והמסקנות

בישראל קיימים מספר סוגי מסים, אחד מהם ואולי המורכב שבהם, הוא מס הארנונה. מס הארנונה, הוא מס הנגבה בהתאם לגודל השטח, והוא מחולק לשתי הקטגורית עיקריות: רכוש פרטי ורכוש מסחרי שמשמש למטרות עסקיות. בנוסף בשנת 95 נקבע שגם גופים ציבוריים ישלמו ארנונה לרשויות המקומיות ברשותה נמצאים המבנים והשטחים של אותו גוף ציבורי, אלא שמכאן מתחיל הסיבוך הגדול.

מס הארנונה הוא מס נבדל במהותו מכל יתר המסים, בכך שהוא משולם לרשות המקומית, כאשר לעניין זה בכל רשות מקומית חישובים שונים על חיוב בארנונה. נסקור כאן בקצרה את ההבדלים:

• בכל רשות מקומית קיים תעריף שונה לחיוב בארנונה.

• בשטחי הרשות עצמה קיימים הבדלים בין אזורים שונים בתחום השיפוט של הרשות, ובהתאם לסיווג האזור, גם אם אותו בית נמצא בשולי אותו אזור או להפך, הוא מחויב בארנונה יקרה או זולה (בהתאמה) על פי האזור אליו משויך הנכס.

• הנחות על תשלום ארנונה, נתונים לסמכות החלטות הרשות המקומית, כך שייתכן מצב בו ברשות מקומית אחת, אותו אדם יזכה להנחה של עשרות אחוזים, וברשות אחרת הוא לא יקבל את אותה ההנחה או שיקבל הנחה גבוהה יותר.

• בערי המרכז (ובייחוד בתל אביב), בירושלים, ובערי המחוז מצויים שטחים של גופים ציבוריים ומסחריים בהיקף נרחב, מה שמגדיל את שטחי הארנונה היקרה יותר, ומאידך, לא מצריכות את הרשויות לספק להם שירותים רבים כמו שנדרשות הרשויות בפריפריה הרחוקה לספק עבור התושבים שלה.

• בדומה לסעיף ד. קיימים בישראל מועצות אזוריות, להם מעט תושבים, ושטחי מסחר רבים, הגובלים לעתים בשטחי העיר עצמה, וההיגיון הבריא היה מחייב את שיוכם לאותה הרשות, אך הם משתייכים "משום-מה" לשטחים של אותה מועצה אזורית. רק לאחרונה החליטה וועדה של משרד הפנים, שדנה בסוגיה דומה על הפקעה של שטחי מושב סמוך לנתניה לטובת העיר נתניה. [סיפור דומה אירע בעיר בית שמש, וסוקר במסגרת הראיון של ראש העיר לקול חי שפורסם באתר בחול המועד האחרון] בערים ורשויות נוספות, מתקיימות

• בכל רשות מקומית, השמאות על שטחי אותו סוג נכס מחושבים באופן שונה, כאשר ברשות אחת, אותו בעל נכס יחויב על השטחים המשותפים והציבוריים הקשורים לאותו הנכס, וברשות אחרת לא, ברשות השלישית יחייבו על חלק מאותם שטחים ואת מיעוטם יפרטו, ברשות הרביעית יחייבו חלק זעיר מאותם שטחים, ואת רובם יפטרו.

• באופן דומה גם מתרחש לגבי חישוב השמאות על נכסים המסונפים לאותו הנכס, אך אינם חלק טבעי מהבית או הדירה.

• למרות שבחוק נקבע כי רק במקרים חריגים יאושרו ע"י משרד הפנים והאוצר, העלאות ארנונה ע"י הרשויות המקומיות, בפועל מאושרים יותר ויותר העלאות ארנונה, גם מבחינת היקף כמות האישורים וגם מבחינת היחס באחוזי ההתייקרות.

• רשויות רבות, שאינן מגיעות לסף גבייה של 75%, זוכות למענקי איזון ע"י משרד הפנים על חשבון רשויות אחרות.

• בכל רשות, מתן השירות מטעם אותה רשות בתמורה לתשלום הארנונה שונה באופן מהותי, גם מצד חוסנה הכלכלי של אותה הרשות. אך גם מצד מה שמספקים ראש הרשות וחברי המועצה העומדים בראשה.

• ראש עיריית ביתר עילית, ויו"ר פורום הרשויות החרדיות בשלטון המקומי, מאיר רובינשטיין, מצביע על כך שצריך לשנות את השיטה לחישוב נוסחת מענקי האיזון הניתנים ע"י משרד הפנים לרשויות החלשות, באופן שיינתן מענה הולם יותר לדירוג הסוציו אקונומי של הישוב.

לטענתו, היקף ההנחות אותן העירייה נדרשת לתת, נקבעים על פי הקריטריונים של משרד הפנים בלבד ולעירייה עצמה אין סמכות בקביעת קריטריונים אלו.

משרד הפנים מפחית ממענקי האיזון סכום יחסי בהתאם להנחות שאושרו בעירייה כך שאותה רשות מקומית בעלת מאפיינים סוציו-אקונומיים נמוכים, לוקה כפליים, כשהיא נדרשת גם לאשר הנחות רבות בארנונה. וגם מקבלת מענקי איזון מופחתים יותר מרשות מקומית אחרת בעלת מעמד סוציו אקונומי גבוה יותר.

מאיר רובינשטיין, שמשמש גם כיו"ר פורום הרשויות החרדיות במרכז השלטון המקומי, אף שלח מכתב לחברי הכנסת של יהדות התורה בו קרא בין היתר לתקן את נוסחת מענקי האיזון. כחלק מדרישות המו"מ הקואליציוני, לתיקון האפליות המבניות שקיימות כיום במיוחד כנגד הציבור החרדי. כשגם במישור זה, הרשויות החרדיות, נמצאות ברובן, במדרג הראשון של הרשויות המופלות.

סגן ראש עיריית אלעד, צוריאל קריספל, שכיהן כראש המועצה במקום במשך כעשור, מטעם ש"ס, הגיב לטענות המובאות בכתבה בהרחבה:

 לגבי מה שנטען בפסקה ב', הוא מטעים כי "דבר זה נקבע כדי להקל על אוכלוסיות מעוטות יכולת המתגוררות בשכונות בדירוג סוציו אקונומי נמוך, ומאידך בשכונות יוקרתיות התשלום גבוה יותר בהתאם ליכולותיהם של הדיירים". (אין חולק על הדברים, אולם בפסקה עיקר הטענה, היא כלפי הבעיות הקיימות בחישוב הנוכחי, שאינן משוקללות בקביעת הקריטריונים, ומעוותות עם המציאות בשטח. נ.ו.)

בהתייחסותו לפסקה ג', הוא חולק על הדברים, וטוען כי "קביעה זו אינה נכונה שכן ישנו מדרג המותאם לגובה ההכנסה פר נפש." בהמשך דבריו, הוא מחזק את טענות פסקה ד',   "תופעה זו יכולה, וצריכה להשתנות בחוק בהתאם להצעה שכתבתי בסעיף 1 במסקנותיך בהמשך."

גם לגבי הדברים המובאים בהמשך, בפסקה ו', הוא מסכים כי, "אכן, נדרשת הוראה ברורה ואחידה באופן גורף לחישוב השטחים בכלל הרשויות המקומיות." ביחס לטענות המובאות בפסקה י', הוא מסתייג "מתן השירותים לא מותנה ולא קשור לתשלום הארנונה שנגבה מהתושבים שכן תשלום הארנונה הנו מס, ולא תשלום בגין קבלת שירותים אלו או אחרים."

הפתרון?

 

 בהתאם לתמונה המשתקפת בכתבה, היה מן הראוי לבצע מספר שינויים קונקרטיים יסודיים, שיכללו בין היתר את הצעדים הבאים:

1. יחושבו מחדש כל גבולות תחום שיפוט הרשויות המקומיות והמועצות האזורית, לגביית ארנונה והספקת שירותים.

2. ייקבעו כללים ארציים אחידים לחישוב שמאות על נכס לשם גבייה ארנונה, מתן הנחות וכו'.

3. משרדי הממשלה וגופים ציבוריים, יפוצלו בין יותר רשויות מקומיות. כאשר, בין היתר תתבצע העתקה יזומה של גופים ציבוריים מהמרכז, לפריפריה, מה שיגרום לפינוי שטחים במרכז, ויקל גם על מצוקת הדיור מחד ויחזק כלכלית את אותם רשויות ועסקים בתחומם מאידך.

4. המדרגים השונים לחישוב שטחי הארנונה בכל רשות ייעשו באופן מקצועי ולא ייקבעו באופן שרירותי.

5. משרד הפנים יקים מועצה לטיפול בפניות וערעורים של תושבים, שתדון בנושאים: חישוב שטחי הארנונה, גביית הרשות ואספקת השירותים על ידי הרשות. בהתאם לפניות שיגיעו לפתחה.

תגובת סגר"ע אלעד, חבר המועצה צוריאל קריספל, למסקנות הכתבה:

1. "כאשר המדד הנכון המוצע הוא בהתאם לגודל האוכלוסייה וזה יהיה המדד הקובע לחלוקת שטחי תעשייה ומסחר שיועמדו לטובת הרשויות המקומיות כדי למנוע מצב שבו ישנה מועצה אזורית המשתרעת על עשרות או מאות אלפי דונמים המכנסים לקופתה סכומי כסף רבים מול אוכלוסייה דלילה של 20-25,000 תושבים בלבד מול עיריות מרובות אוכלוסין מחד, ושדות ארנונה מועטים מאידך בשל מחסור בשטחי מסחר ותעשייה."

2. "כמדומני שישנם כללים קבועים בנהלי משרד הפנים לכך."

3. "לדעתי לא מעשי ההצעה הזו לפחות לא לגבי משרדי ממשלה, שכן רק לאחרונה הוקמו מבנים חדשים למחוזות משרדי הממשלה השונים, ולא נראה לי שיהיה זה מן הנכון להעתיקם כעת."

4. "זה נעשה גם היום באופן מקצועי אך לא אחיד, צריך להציע אחידות רוחבית לכלל הרשויות המקומיות בארץ."

5. "בכל עיר ועיר קיימת ועדת ערר לנושאים הללו, המורכבת מאנשי ציבור מתושבי המקום."

 גורמי מקצוע נוספים בשלטון המוניציפלי הגיבו לדו"ח ומסקנותיו כי אין ספק, כי ביצוע רפורמת שינויים אלו, תגרום להפחתה משמעותית בעלויות הארנונה לפר משק-בית, תביא לחלוקה שווה והוגנת יותר מהמצב הקיים, צריך רק ממשלה חזקה ושרים נבונים ואמיצים שירצו לבצע את הרפורמה הזו, בצורה המיטבית ביותר.