לקראת ימי בין המצרים, נשאל הרב ברוך שרגא: ממתי מתחילים לומר תיקון חצות ביום, והאם מי שאומר תיקון חצות בלילה צריך להוסיף גם ביום?
הרב פתח בביאור משמעותם של עשרים ואחד הימים שבין י"ז בתמוז לתשעה באב, וציין כי אלו ימי חשבון נפש וכפרה: "כל מי שרוצה להידבק בקדוש ברוך הוא, יכול בימים האלו יותר מבימים אחרים", כמו שאומר הפסוק: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים".
הרב הזכיר את המנהג הקדום המובא בשער הכוונות, שלפיו "כל בעל נפש" יושב לאחר חצות היום באבלות על חורבן הבית ואומר תיקון חצות בנוסף לאמירתו בלילה. לדבריו, לאחר חצות היום מתעוררים הדינים, ולכן ראוי להרבות בבכייה על החורבן. הוא הדגיש כי המנהג שייך לכלל הציבור, "ואין הבדל בין בעלי בתים לאברכים", וכך נהגו גם בישיבת פורת יוסף.
עוד באתר:
בהמשך הבהיר הרב כי בימי בין המצרים אומרים ביום רק "תיקון רחל" ולא "תיקון לאה", משום שפסוקיו עוסקים באבל על חורבן הבית. עם זאת, בערב ראש חודש, בראש חודש, ביום שישי וכן בעלי ברית: אבי הבן, המוהל והסנדק – אין אומרים תיקון רחל.
בסיום הרחיב הרב במעלת תיקון חצות במשך כל השנה ובפרט בימי בין המצרים. הוא ציטט את דברי הפוסקים והזוהר הקדוש על גודל מעלת הקמים בחצות הלילה, ואמר כי אמירת תיקון חצות מביאה את האדם לקרבת ה', מסייעת לתשובה ומקיימת את ההבטחה: "כל המתאבל על ירושלים – זוכה ורואה בשמחתה".
האזינו לדברים המלאים מתוך התוכנית 'ברוך שאמר' ב'קול חי':
