ועדת הכנסת לזכויות הילד, בראשות ח"כ קטי קטרין שטרית, קיימה השבוע דיון מיוחד שעסק בטיפול במקרי התעללות בפעוטות במסגרות לגיל הרך. במהלך הדיון הוצגו נתונים מדאיגים, נשמעו עדויות קשות של הורים, ועלו דרישות להחמיר את האכיפה, לשנות את מדיניות החקירה ולהרחיב את השימוש בראיות מצולמות ומוקלטות.
בפתח הדיון הציגה שטרית נתונים שלפיהם בין השנים 2018–2024 נפתחו 1,044 תיקי חקירה בגין אלימות כלפי ילדים במסגרות לגיל הרך, שבהם נפגעו 1,861 ילדים. למרות זאת, הוגשו רק 221 כתבי אישום – כחמישית בלבד מכלל התיקים.
שטרית מתחה ביקורת חריפה על כך שמשטרת ישראל לא העבירה לוועדה נתונים עדכניים לשנת 2025, אף שהבקשה הוגשה כבר בחודש ינואר. לדבריה, "רצף ההתעללויות שאירעו באחרונה מבטא סימפטום של כשל מערכתי. השאלה המרכזית היא מדוע כל כך הרבה תיקים נסגרים ומדוע ראיות קריטיות אובדות בדרך".
עוד באתר:
נציגת המשטרה, סנ"צ ענת יקיר, הציגה נתונים שלפיהם בשנת 2023 נפתחו 202 תיקים, בשנת 2024 – 146 תיקים, ובשנת 2025 נפתחו עד כה 160 תיקים, מתוכם 60 במחצית הראשונה של השנה. לדבריה, 25 מהתיקים נוגעים לפעוטות עד גיל שנתיים ו-38 לילדים בגילאי שלוש עד חמש. עוד ציינה כי לאחר קבלת האישורים הנדרשים ניתן לעשות שימוש גם בהקלטות במסגרת החקירה.
בדיון עלו גם ליקויים ביישום חוק המצלמות. לפי נתוני משרד החינוך, בשנת 2025 הוגשו 973 בקשות לפתיחת מצלמות במעונות ובגנים, אולם רק 16% מהן הובילו להגשת תלונה במשטרה. יו"ר הוועדה התריעה כי פרק הזמן שחולף עד לאיסוף חומרי התיעוד עלול להביא למחיקת ראיות חיוניות.
נציגי משרד החינוך הציגו את נהלי הטיפול במקרים חריגים וציינו כי עם קבלת תלונה מגיעה מפקחת למקום וצופה בתיעוד בתוך יום עד יומיים. עם זאת, מרגע שמוגשת תלונה למשטרה נאסר עליה להמשיך ולעיין בחומרי הצילום. עוד הדגישו כי לצד האכיפה יש צורך בהכשרה מקצועית ובהדרכה מתמשכת לצוותי החינוך והטיפול.
עו"ד אפרת רותם מפרקליטות מחוז תל אביב הבהירה כי הפרקליטות אינה שוללת שימוש בהקלטות אודיו כראיה, ובשנים האחרונות אף ניכרת מגמת החמרה בענישה כלפי מתעללים בפעוטות. גם עו"ד איילת שחר סיידוף ציינה כי בתי המשפט הכירו בכך שתינוק הוא חלק מהשיחה המתועדת בהקלטה, דבר המחזק את האפשרות להסתמך על ראיות מסוג זה.
ח"כ עאידה תומא סלימאן התריעה כי לצד המסגרות המפוקחות פועלות מסגרות רבות שאינן נמצאות תחת פיקוח, שבהן שוהים כ-300 אלף תינוקות ופעוטות, וקראה להרחיב את אחריות משרד החינוך גם למסגרות אלה.
במהלך הדיון נשמעו עדויות קשות של הורים שילדיהם נפגעו. אם לתאומות סיפרה כי בנותיה מתעוררות עד היום בצרחות בעקבות ההתעללות שחוו, וכי היא והורים נוספים נאלצו לעזוב את עבודתם כדי לטפל בטראומה של ילדיהם. אב לפעוטה שעברה התעללות הדגיש כי התמשכות ההליכים פוגעת לא רק במשפחות הנפגעים אלא גם במשפחות החשודים, שנותרות זמן רב תחת עננה של חוסר ודאות.
בסיכום הדיון דרשה הוועדה ממשטרת ישראל להעביר נתונים עדכניים על התיקים שנפתחו בשנה וחצי האחרונות ועל זמני איסוף חומרי התיעוד, וכן לעדכן את הנהלים כך שבמקרים של חשד לשיבוש חקירה יתפסו חומרי הצילום באופן מיידי.
בנוסף קראה שטרית למשרד החינוך להטיל קנסות משמעותיים על מסגרות שבהן חסר תיעוד ממצלמות האבטחה, להשעות פעילות של מסגרות שבהן מערכת המצלמות אינה פועלת כנדרש, ולחייב גיבוי מאובטח של חומרי התיעוד בענן.
בתחום ההעמדה לדין דרשה יו"ר הוועדה מפרקליטות המדינה להרחיב את השימוש בראיות המבוססות על הקלטות ותיעוד של התעללות נפשית, ולא להסתפק רק במקרים של אלימות פיזית מתועדת. לדבריה, "במקרים רבים הנזק הנגרם מהתעללות נפשית חמור לא פחות ולעיתים אף יותר מהנזק הנגרם מאלימות פיזית".
בסיום הדיון שיגרה שטרית מסר תקיף ואמרה: "יש לי אפס סובלנות כלפי אזלת היד של מנגנוני הפיקוח. תינוקות אינם יכולים להתלונן ואינם יכולים לספר מה עבר עליהם. אני לא מרפה מהנושא הזה. אם המשטרה לא תעצור את המתעללים – אחשוף את שמותיהם מעל דוכן מליאת הכנסת מול כל מדינת ישראל. הגישה חייבת להשתנות. לא ייתכן שראיות ילכו לאיבוד, שתיקים ייסגרו ושמתעללים ימשיכו לעבוד עם פעוטות. האחריות שלנו היא להגן על הילדים חסרי הישע, ואנחנו נמשיך לפעול עד שהמערכת תעשה זאת באופן מלא".
