הפרסומים על קשרים לכאורה בין נשיא איראן לשעבר מחמוד אחמדינז'אד לבין המוסד הישראלי מעוררים סערה גדולה באיראן. לאחר כתבות שפורסמו ב'ניו יורק טיימס', פרסמה לשכתו של אחמדינז'אד הודעת הכחשה חריפה, שבה דחתה את כל הטענות וטענה כי מדובר ב"תרחיש שקרי" שנועד להשפיע על דעת הקהל. בהודעה אף הואשם העיתון האמריקני בהפצת ידיעות כוזבות תמורת כסף.
בלב הדיווחים עומדת הטענה כי ישראל ניהלה במשך שנים מגעים חשאיים עם אחמדינז'אד, במטרה להפוך אותו לנכס מודיעיני, ובהמשך אף להעמידו בראש איראן במקרה של קריסת הרפובליקה האסלאמית. לפי הנטען, המבצע הגיע לשלב מתקדם בימי הלחימה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן, אך קרס זמן קצר לפני ביצועו.
לפי הפרסום בניו יורק טיימס, אחת מנקודות המפנה התרחשה בתחילת שנת 2024, כאשר אחמדינז'אד הוזמן לכנס אקדמי בבודפשט שעסק בשינויי אקלים. על פי הדיווח, הכנס שימש למעשה ככיסוי למפגש חשאי עם בכירי המוסד, ובהם ראש הארגון דאז, דוד ברנע, שלפי הנטען הגיע בעצמו לבירת הונגריה לצורך הפגישה. עוד נטען כי לאחר מכן עודכנה גם סוכנות הביון האמריקנית CIA על קיומם של המגעים.
עוד באתר:
בדיווח נטען עוד כי ישראל מימנה לאורך השנים חלק מהוצאותיו של אחמדינז'אד, ובהן מגורים ונסיעות לחו"ל, וכי אנשי מודיעין ישראלים נפגשו עמו במדינות שונות. גורמים איראניים ואמריקנים שצוטטו בעילום שם טענו כי ניסיונות ליצור עמו קשר החלו כבר במהלך ביקורו בגואטמלה בשנת 2023, והמשיכו גם בהמשך.
על פי הכתבה, ביום פתיחת המלחמה נגד איראן הותקף מתחם מגוריו של אחמדינז'אד בטהראן בתקיפה אווירית. לאחר מכן, כך נטען, הוא פונה מהמקום ברכב שהופעל לכאורה בידי סוכן מוסד והועבר לבית מסתור בתוך איראן. אולם לפי הדיווח, הוא הסתייג מהתוכנית ומהדרך שבה התנהלה, עזב את המקום בהמשך, ומאז נעלם מהעין הציבורית עד שהופיע לזמן קצר בלבד בהלווייתו של המנהיג העליון לשעבר עלי חמינאי.
לשכתו של אחמדינז'אד דחתה באופן גורף את הדיווחים. בהודעה נכתב כי העיתון האמריקני "ניסה לנצל את הרגישות הפוליטית שנוצרה בעקבות האיומים הצבאיים כדי לבלבל את דעת הקהל", ובהמשך נטען כי מדובר בעיתון "המפורסם בפרסום חדשות פייק והמצאת סיפורים". עוד הכחישה הלשכה את הדיווחים שלפיהם אחמדינז'אד נתון במעצר בית.
