ועדת החוץ והביטחון של הכנסת השלימה שלב משמעותי בקידום הצעת החוק להארכת שירות החובה, כאשר אישרה לקריאה שנייה ושלישית את תיקון מספר 28 לחוק שירות ביטחון. ההחלטה התקבלה בכפוף לרביזיה, והיא צפויה להאריך את השירות הסדיר ל־32 חודשים באמצעות הוראת שעה שתדחה את מועד קיצור השירות שתוכנן בשנים הקרובות.
לפי נוסח ההצעה, קיצור השירות ל־30 חודשים לא יחול על המתגייסים מחודש יולי 2024, כפי שנקבע בעבר, אלא יידחה במספר שנים. המשמעות היא שהשינוי ייכנס לתוקף רק עבור מי שיתגייסו ביוני 2029, כאשר שחרורם צפוי בינואר 2032. עד אז ימשיך שירות החובה לעמוד על 32 חודשים.
במהלך הדיונים הציגו נציגי צה"ל תמונה מדאיגה באשר למצבת כוח האדם. בצבא הבהירו כי גם ההארכה שאושרה אינה מספקת לצרכים המבצעיים, וכי הדרישה המקצועית נותרה שירות חובה של 36 חודשים. ראש חטיבת תומכי הלחימה, תא"ל שי טייב, התריע בפני חברי הוועדה: "המערך הסדיר מגיע לקצה היכולת שלו, וגם מערך המילואים, עלול להגיע מעבר לכך. בחלק מהיחידות הוא אף עלול לקרוס, בוודאי אם תהיה הפחתה נוספת בשירות החובה שתאלץ אותנו להפעיל עוד יותר אנשי מילואים".
עוד באתר:
טייב הוסיף כי קיצור השירות ל־30 חודשים כבר בתקופה הקרובה עלול לגרום לפגיעה מיידית בכשירות הצבא. לדבריו, "המשמעות של חזרה ל־30 חודשי שירות היא קשה מאוד. אם הדבר הזה יקרה, תהיה ירידה מיידית של אלפי לוחמים". בצה"ל הדגישו כי לנוכח המציאות הביטחונית והעומס הרב על הכוחות, כל קיצור נוסף של השירות יעמיק את המחסור בכוח אדם.
גם מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, התייחס בדיון לסוגיה וקרא להפריד בין הוויכוח הציבורי סביב נושא גיוס חרדים לבין הצורך המיידי של מערכת הביטחון. לדבריו, יש להתמקד כעת במענה הדחוף לצורכי צה"ל, ואילו הממשלה שתקום לאחר הבחירות תקיים דיון רחב ומעמיק יותר באשר למתכונת שירות החובה ולסוגיות ארוכות הטווח הנוגעות לגיוס.
לצד הארכת השירות, כוללת הצעת החוק גם מנגנון תגמול למשרתים שיידרשו להשלים את חודשי השירות הנוספים. לפי המתווה שאושר בוועדה, גובה הפיצוי ייקבע בהתאם למועד השחרור של כל חייל, כך שככל שהשחרור המקורי היה קרוב יותר – כך יהיה התגמול הכספי גבוה יותר. לאחר אישור הוועדה צפויה ההצעה להגיע למליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, שם יוכרע האם ההארכה תהפוך לחוק.
