אבל כבד ירד על חצר הקודש גור עם פטירתו הפתאומית של הבעל קורא המיתולוגי של החסידות, הגה"ח רבי יהודה אריה טאוב זצ"ל, שהלך לעולמו בפתאומיות ביום חמישי האחרון בבית המדרש הגדול של החסידות בירושלים. למקום הגיע מרן האדמו"ר מגור לביקור ניחום אבלים ממושך ויוצא דופן שנמשך כ-8 דקות רצופות – זמן חריג ביותר במונחי החסידות, אשר תועד ברגעים מיוחדים ונדירים.
עם כניסתו של האדמו"ר אל בית האבלים, התיישב ושאל את בני המשפחה האם המנוח היה חולה לפני פטירתו. בני המשפחה השיבו לרבי כי המנוח נפטר בפתאומיות גמורה וללא שסבל מכל מחלה מוקדמת. במהלך הניחום, החל אחד הבנים לדבר בשבחו של אביו המנוח, וסיפר על מסירות נפשו העצומה למען קריאת התורה בבית המדרש הגדול של החסידות. הבן ציין כי אביו מעולם לא הכין מראש היכן לעצור את הקריאה עבור ה'הוספות' הרבות של העליות כמנהג גור, ותמיד היה זה נאמן הבית, ר' יוסל שיף, שסימן לו תוך כדי הקריאה עצמה היכן לעצור, והמנוח מעולם לא התלונן על כך.
בעוד הבן ממשיך להרחיב בדברים על דמותו של אביו, סימן לו מקורבו של הרבי, ר' לייבי פזניצבסקי, עם ידו כי אולי הרבי רוצה להגיב או לומר דבר מה – רמז ברור עבור הבן לסיים את דבריו. אך הרבי סימן מיד בידו שימשיך לדבר, והבן הוסיף וסיפר עוד כמה עובדות על מסירותו הגדולה לקדושת התורה והקריאה.
עוד באתר:
לאחר מכן השמיע האדמו"ר דברי ניחומים וקישר זאת לפסוק "זאת התורה אדם כי ימות באוהל". הרבי ציטט את הגמרא במסכת ברכות בפרק 'הרואה', שם מובא כי המיתה הטובה ביותר היא כ"ביניתא מחלבא" (כהוצאת שערה מחלב), שהיא מיתת נשיקה, וניחם את בני המשפחה באומרו: "הוא זכה, הוא לא סבל בזמן שנפטר".
בתוך כך, נודע כי הרבנית מגור התקשרה אמש לנחם את בני המשפחה, ושיתפה אותם בסיפור מופלא ומצמרר מאותו יום חמישי קשה. הרבנית סיפרה כי ביום הפטירה הודיע הרבי במפתיע כי אינו יוצא לתפילת מנחה בבית המדרש. הרבנית, שביקשה לשמוע מהרבי עצמו לפשר ההחלטה המפתיעה והחריגה, נכנסה לחדרו לשאול על כך.
הרבי הסביר לה את פשר הישארותו בחדר ואמר לה משפט מצמרר: "נפטר כאן עכשיו הבעל קורא, הציבור עצוב מאוד". מיד לאחר מכן פתח הרבי בפניה גמרא מסכת ברכות בפרק 'הרואה', והראה לה בפנים כי המיתה הטובה ביותר היא מיתת נשיקה, המדומיינת להוצאת שערה מתוך חלב. בסיום דבריה, מסרה הרבנית לאבלים את מילותיו המנחמות והמיוחדות של הרבי שנאמרו לה באותם רגעים בחדרו: "עכשיו טוב לו שם".
