לקראת ימי בין הזמנים ונופש בני התורה הופיע לראשונה עלון חדש לנוהגים בעירוב על פי דעת מרן השולחן ערוך. על ידי רבני בית ההוראה לענייני עירובין בראשות מרן הגר"א סלים והגר"ש זעפראני. כמו כן הורחבו שעות המענה ההלכתי לכל שעות היום, כדי לתת לציבור מענה טוב ומהיר.
בית ההוראה שם על דגלו מטרה לאגד את המידע על העירובים המהודרים שיש בהם הקפדה גם על שיטת מרן השו"ע, שכתב (בסימן שמ"ה ס"ז) בסתם שיש רשות הרבים גם ללא שישים ריבוא. ושיהיה רוב מחיצות כדעת הרמב"ם.
כידוע כיום רוב העירובים בארץ, ואפילו הנעשים בשכונות, יש בהם רחובות מפולשים ללא שערים הננעלים בלילה, ובני אשכנז מסתמכים על הפוסקים המתירים וסוברים שאין רה"ר ללא שישים ריבוא, כפי שהביא השולחן ערוך בדעה השנייה בשם יש אומרים. ואמנם גם לבני אשכנז אינו לכתחילה, כפי שעורר המשנה ברורה בכמה מקומות (שם, ובסי' שס"ד, ועוד), ולכן יש הרבה שמהדרים ולא מטלטלים. ומכל מקום עיקר הדין סמכו על כך. אבל לדעת השו"ע כפי שידוע אצל הרבה מגדולי פוסקי ספרד, שלא לסמוך על העירוב לדעת מרן, למרות שגם בדעת השו"ע יש מחלוקת, ויש מתירים לדינא לסמוך על העירוב.
עוד באתר:
עד היום המקפידים על עירובים לדעת מרן לא ידעו היכן לברר איזה עירובים כשרים. לצורך כך הוקם בית ההוראה המיוחד הזה, בראשות מרנן רבני העדה, על ידי מורי הוראה בקיאים, שעסקו גם הרבה בהלכות עירובים במסגרת הלימוד וההכשרה של מוקד העירוב, וכן עסקו בעשיית עירובים בזמנינו, ויודעים היטב את פרטי ההלכות, גם אלו שאינן ידועות לכלל הלומדים.
כמו כן הוסיפו וקיבצו את הוראות רבני העדה בזמנינו, ומתוך כך ימסרו לציבור בני ספרד את ההלכות וההוראות המתאימות, יחד עם המידע על העירובים ברחבי הארץ מתוך המידע הרחב שיש במוקד העירוב.
כעת לקראת ימי בין הזמנים הורחבו שעות המענה בקו ההלכה, והעלו על הכתב את דברי מרנן בפתיחת בית ההוראה. בעלון החדש הוסיפו מדור על כלי האומנות של העוסקים בעירוב, כיצד קושרים את החוטים עם מוט טלסקופי, וכן הביאו מתוך השאלות שנשאלו בקו ההלכה. והביאו לציבור את הבשורה החדשה, שכל מי שצריך לברר על שכונה או על יישוב שנצרך לו ולבני משפחתו, יוכל להתקשר ולקבל בעז"ה מענה הלכתי מוסמך ע"י רבני בית ההוראה.
הגר"ש זעפראני: בגודל הזכות למנוע מכשול
לאור הוצאת העלון הראשון, נכנסו הרבנים אל הגר"ש זעפראני להביא לפניו את ההתפתחות של בית ההוראה שבראשותו. הוא שמח מאוד וקיבלם בחיבה גדולה, והוסיף דברי חיזוק מתוך שאלה הלכתית שהתפרסמה בימים אלו.
הגר"ש זעפראני סיפר כי הגיע לפניו מעשה שהיה בקייטרינג שהכין סעודות שבת לשמחת חתן, ושלח את האוכל לעיר אחרת שבה הייתה המשפחה. באמצע שבת שם לב בעל הקייטרינג שארעה טעות חמורה, שנשלח להם קינוח חלבי לסעודת שבת שהיא סעודה בשרית. בעל הקייטרינג העלה רעיון שיאמר לגוי שיסע ויודיע להם שלא יאכלו את הקינוח, ופנה לשאול את הרבנים האם מותר לומר לגוי לחלל שבת בשביל למנוע מהציבור מכשול של איסור אכילת בשר וחלב.
בתוך הדברים הביא הגר"ש זעפראני את דברי המשנ"ב בהלכות שבת (סי' רע"ו) שאם נקרע העירוב מותר לומר לגוי לתקנו, ואפילו ע"י קשר שהוא מלאכה דאורייתא, כי מכשול הרבים הוא דבר חמור ונדחקים לסמוך על שיטת העיטור באמירה לגוי לצורך מצווה. הנה רואים כמה גדול תיקון העירוב שהוא להציל רבים ממכשול, שאם בשאר מצוות חסר לאדם דבר לקיים מצווה, כגון שאין לו שופר בראש השנה, התירו אמירה לגוי רק באיסור דרבנן, אבל באיסור דאורייתא [כגון להביאו ממרחק י"ב מיל לשיטת השו"ע שי"ב מיל דאורייתא], לא התירו והוא יישאר בלי שופר ולא יאמר לגוי להביאו. משא"כ בעירוב שהוא מכשול של רבים, התירו לומר לגוי כדי למנוע מכשול.
"מכאן", הדגיש הגר"ש זעפראני: "רואים כמה חשוב למנוע את הרבים ממכשול, וזה הדבר הנעלה שיש לכם, שמלמדים את הציבור כיצד לנהוג כשנמצאים בשבת בכל מיני מקומות שאסור לטלטל, שידעו מה אסור ומה מותר, מה לכתחילה ומה ראוי להימנע. ובזה תזכו לזכות את הרבים, ולמנוע רבים ממכשול".
כעת לקראת ימי בין הזמנים ציבור בני התורה נקרא לדרוש מהמשכירים שיהיה עירוב טוב, ולפנות בכל שאלה לרבני בית ההוראה במספר: 02-566-0288
