מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון, תיקון מס' 28 – הוראת שעה, שנועדה להקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות שתורתם אומנותם. החוק עבר ברוב של 58 חברי כנסת מול 54 מתנגדים.
על פי החוק, מתוך הכרה בחשיבות לימוד התורה, ייקבע הסדר מיוחד וזמני להקפאת מעצרם של תלמידי ישיבות. תוקפה של הוראת השעה יהיה מיום פרסום החוק ועד כ' בכסלו התשפ"ז, 30 בנובמבר 2026.
תלמיד ישיבה יוגדר כמי שלומד לימודים תורניים באופן סדיר בהיקף של לפחות 45 שעות שבועיות, ובכולל – לפחות 40 שעות שבועיות, למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבות שיקבע שר הביטחון.
עוד באתר:
שר הביטחון יגבש את רשימת הישיבות שייכללו בהסדר, בהתאם לאמות מידה שייקבעו בתקנות. ישיבה תיכלל ברשימה אם מנהל הישיבה או מי שהוסמך לכך מטעמו יצהיר כי מתקיימים בה לימודים תורניים בהיקף הנדרש. התנאים להסרת ישיבה מהרשימה ייקבעו באישור ועדת החוץ והביטחון.
החוק כולל גם מנגנון פיקוח: שר הביטחון יסמיך בודקים ויוכל להיעזר בבודקים בעלי ניסיון בבקרות שטח של משרד החינוך, וכן במנגנון הביקורות של משרד החינוך. אם מפקח ימצא בישיבה אי-נוכחות חוזרת של 20% או יותר מהתלמידים, תינתן התראה לראש הישיבה. אם אי-הנוכחות תימשך, הישיבה תוסר מהרשימה ותלמידיה יוכלו להירשם בישיבה אחרת.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, אמר כי "המעצרים יוצרים אפקט הפוך מן הרצוי ועלולים לפגוע במאמץ הגיוס ולהקטין את היקף המתגייסים בפועל". לדבריו, "יש הסכמה רחבה בחברה הישראלית שמי שלומד תורה יכול ללמוד ללא חשש. לא מדובר על פטור גורף לכל המגזר החרדי, אלא רק ללומדי התורה".
ח"כ ינון אזולאי מש"ס הדגיש כי מדובר בהקפאה זמנית בלבד: "שאלנו את הצבא כמה בחורי ישיבה שנעצרו והובאו לכלא הלכו להתגייס. התשובה הייתה אפילו לא אחד. המעצרים לא הועילו. אנו עושים את זה למען אחדות ישראל לתקופה מסוימת, ואחרי הבחירות נביא חוק שיועיל לכלל האוכלוסייה – גם לחיילים וגם לבני התורה".
מנגד, ח"כ מירב בן ארי תקפה את החוק ואמרה כי "במדינת ישראל הזמני הופך לקבוע". לדבריה, החוק משדר כי אי אפשר לשלב תורה וצבא, אף שלטענתה "ההסדרניקים עושים את זה מעולה וגם אנשים חרדים עושים את זה מעולה".
