שבוע החיזוק העולמי – תשעת הימים ב"קול חי מיוזיק"
איש החינוך הרב אפרים וייס יוצא ב"שבילי החינוך" לחמישה ימי מסע מרתק ומטלטל בסדרה המיוחדת: "לראות את הילד – שלא רואים".
הסדרה מבקשת להציף את סוגיית החרם החברתי ואת מצוקתם של ילדים המתמודדים עם בדידות ודחייה.
עוד באתר:
פרק ראשון: "הילד שהתרסק מבפנים"
יש ילד שמחייך מבחוץ – אך מתרסק מבפנים.
יש ילד ששותק – אך ליבו צועק לעזרה.
את הפרק הראשון הקדיש הרב וייס לשיחה עם מר ישראל בולטון, אביו של מנדי בולטון ז"ל, שנפטר לאחר התמודדות קשה עם חרם ומצוקה חברתית.
בריאיון אישי וכואב שיתף בולטון בהתמודדות הקשה של בנו עם חרם חברתי, על האובדן שהפך לשליחות ועל האחריות המוטלת על הורים, מחנכים והחברה כולה לזהות מצוקה בזמן.
"אסור לפספס את הסימנים"
בולטון תיאר את מנדי כילד רגיש ואהוב, שלמרות שחייך כלפי חוץ, נשא בליבו כאב עמוק.
לדבריו, ילדים רבים מצליחים להסתיר את מצוקתם, ולכן האחריות מוטלת על המבוגרים להיות קשובים וערניים.
"הילדים לא תמיד יודעים לבקש עזרה, לפעמים הם רק מחכים שמישהו ישאל אותם באמת מה שלומם".
הוא הדגיש כי שינוי בהתנהגות, הסתגרות או ירידה במצב הרוח אינם תמיד "שלב חולף", ולעיתים הם קריאה אילמת לעזרה.
מהכאב האישי – לאחריות של כולנו
בולטון סיפר כי מאז פטירתו של מנדי ז"ל פועלת המשפחה להעלאת המודעות לנזקי החרם החברתי, מתוך תקווה שילדים אחרים לא יחוו את מה שעבר על בנם.
הפרק הראשון בסדרה נחתם בקריאה משותפת להורים, למחנכים ולחברה כולה לגלות ערנות, להקשיב, לשאול ולהיות שם עבור כל ילד.
המסר שעלה מן הריאיון היה חד וברור:
אין להמתין עד שהילד יזעק. עלינו ללמוד לראות גם את הכאב שאינו נאמר במילים.
סיפורו של מנדי בולטון ז"ל אינו רק סיפור אישי, אלא תזכורת כואבת לכך שלפעמים מבט אחד, שיחה אחת או יד מושטת בזמן יכולים לשנות חיים – ואף להצילם.
