טקסים נערכים, נאומים נישאים, אבל ספק אם הזיכרון מוביל למעשים. מתברר שלפני כארבעים שנה, כאשר נשא הגר"ע יוסף זצ"ל נאום ביום הזיכרון, היה זה נאום שמלבד היותו מרגש הוא אף קרא למעשים ולא רק לזיכרון.
הנאום שנישא מהווה אך דוגמה נוספת לפיקחותו של הגר"ע יוסף זצ"ל, שהיטיב לפנות, במילים נוגעות ללב למשפחות השכולות, אבל עם זאת לדרוש ולבקש להפוך את הזיכרון לבעל משמעות.
בנאום אותו נשא אז אמר הגר"ע יוסף "אמרו בגמרא הרוגי לוד אין כל בריה יכולה לעמוד במחיצתם… אין ספק שדברים אלה כוחם יפה גם לגבי חללי צה"ל הקבורים בארץ ישראל, אשר חרפו נפשם במערכות ישראל על גאולתנו ועל פדות נפשנו….
עוד באתר:
"אמרו חז"ל שכל אותם שנרצחו ביד אומות העולם הרשעים, הקדוש ברוך הוא טובל דמם על בגד שלובש עד שנעשה צבעו רווי דם וכשיגיע יום הדין, הוא מתעטף באותו הבגד, ורואה את כל גופות הנרצחים בידי בני עוולה והיה צדק אזור מתניו לעשות נקמה בגווים"…
לאחר שנפתחו ליבותיהם של המשפחות בדברים המרגשים פנה אליהם הגר"ע זצ"ל ואמר "יום הזיכרון צריך לשמש לנו לא רק כיום אבל על אבדן חללינו, שקשה סילוקם של בחורים כחורבן בית המקדש, אלא גם יום חשבון נפש עלינו להתאמץ לחזור למסורת אבותינו לשוב לתורה ולמעשים טובים ולחנך את בנינו לתורה".
כך הצליח בין היתר הגר"ע יוסף זצ"ל לקרב את ליבותיהם של המשפחות השכולות להתחזק ולקיים תורה ומצוות.
