הממשלה הודיעה לבג"ץ כי בשל אילוצי לוח הזמנים של הכנסת היוצאת, לא עלה בידה להשלים את הליך החקיקה של הצעת החוק להקמת ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת תשפ"ד – 7 באוקטובר 2023. בתגובה שהוגשה לבית המשפט נמסר כי בכוונת הממשלה להמשיך את הליך החקיקה בכנסת הבאה, לאחר הבחירות לכנסת ה-26.
בתשובת המדינה צוין כי הכנסת אישרה ב-6 ביולי את הצעת החוק בקריאה ראשונה, וב-17 ביולי אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק פיזור הכנסת. בשל כך, נכתב, "לא עלה בידי הכנסת להשלים את הליכי החקיקה של הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בטרם יציאתה לפגרת הבחירות". הממשלה הוסיפה כי בכוונתה "להתחיל על הצעת החוק בכנסת הבאה דין רציפות ולהשלים את הליך החקיקה סמוך לאחר כינון הכנסת ה-26".
הממשלה התייחסה גם למחלוקת הציבורית והפוליטית סביב אופי הגוף שיחקור את אירועי 7 באוקטובר. בתגובה נכתב כי "אופן חקירת האירועים נשוא העתירות דנן מצוי בלב מחלוקת פוליטית בין המפלגות המתמודדות בבחירות". על רקע זה טענה המדינה כי אין מקום להתערבות שיפוטית בשלב הנוכחי.
עוד באתר:
עוד נכתב: "בנסיבות אלה, אין זה ראוי כי בית המשפט הנכבד יידרש להכריע בסוגיה זו או יתערב בה בשלב זה". הממשלה הוסיפה כי "בהקשר לכך נקבע, כי דווקא בעת הזו, של ערב בחירות, 'ראוי גם בית המשפט שינהג באיפוק ובריסון'". לדבריה, מדובר "בתקופה רגישה מבחינה פוליטית", ועל בית המשפט להביא בחשבון את השלכות פסיקותיו על ההליך הציבורי.
בסיום תגובתם ביקשו המשיבים לדחות את העתירות, גם ללא קשר לתקופת הבחירות, וטענו כי "העתירות במתכונתן הנוכחית מיצו את עצמן ודין העתירות להידחות או לכל הפחות להימחק". בכך מבקשת הממשלה להותיר את ההכרעה על מתכונת ועדת החקירה לכנסת הבאה, לאחר הבחירות, ולאפשר את המשך קידום החקיקה באמצעות החלת דין רציפות.
