היכן עמד בית המקדש על הר הבית, והאם כיפת הסלע נבנתה בדיוק במקום קודש הקודשים? זו אחת השאלות הרגישות והמורכבות ביותר סביב הר הבית, והיא מעסיקה פוסקים, חוקרים, מודדים ואנשי מסורת במשך דורות.
השיטה המרכזית והמקובלת ביותר מזהה את מקום בית המקדש באזור שבו ניצבת כיום כיפת הסלע. לפי דעה זו, הסלע הגדול שבתוך המבנה הוא "אבן השתייה", ומקום קודש הקודשים היה עליו או בסמוך אליו. זו המסורת שהוזכרה גם בדברי הרדב"ז, שכתב כי "תחת הכיפה שם אבן השתייה בלי ספק".
לפי גישה זו, כיפת הסלע לא נבנתה במקרה בנקודה הזו, אלא על המקום שנחשב קדוש כבר מאות שנים קודם לכן, ובמרכזו הסלע שזוהה עם מקום השראת השכינה בבית המקדש.
עוד באתר:
עם זאת, קיימות גם שיטות אחרות. לפי השיטה הצפונית, המזוהה בין היתר עם פרופ' אשר קאופמן, בית המקדש עמד צפונית יותר לכיפת הסלע, וקודש הקודשים היה באזור המכונה "כיפת הרוחות". שיטה זו נשענת בין היתר על מדידות וקווי ראייה מהר הזיתים לעבר מקום ההיכל.
שיטות אחרות מציעות למקם את המקדש דרומית יותר, בין כיפת הסלע למסגד אל-אקצא, או לראות בסלע שבתוך כיפת הסלע דווקא את מקום המזבח ולא את מקום קודש הקודשים. לפי גרסאות אלה, ההיכל וקודש הקודשים עמדו מערבה או דרומה ממנו.
הקושי המרכזי בהכרעה נובע מכך שלא ניתן לבצע חפירות ארכיאולוגיות מסודרות ומלאות בהר הבית, בשל הרגישות הדתית והמדינית העצומה. לכן הדיון נשען על שילוב של מקורות חז"ל, עדויות היסטוריות, תיאורי יוספוס, מדידות טופוגרפיות ומסורות שעברו מדור לדור.
מבחינה הלכתית, עצם חוסר הוודאות הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שרבים מגדולי ישראל הורו להתרחק מעלייה להר הבית, מחשש כניסה למקומות האסורים בטומאה, ובפרט לאזור העזרה וקודש הקודשים.
בשורה התחתונה, הדעה הרווחת והמסורתית מזהה את כיפת הסלע כמקום אבן השתייה וקודש הקודשים, אך אין הסכמה מוחלטת על המיקום המדויק. גם כאן, מעל כל הדיון ההיסטורי והמחקרי, נותרת התפילה העתיקה: "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".
